Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 58]

Krt (61 ) «43 המוח הוציאו החוצה בנלי ברזל כפוף דדך החטס, ומלאו איורי קפנימות הגלגלת 3מיני סמים הנזכרים. וישובו ויטהרו את המת.כלו 3דמיצה ושטיפה, חתלוהו בסדיני שש, וקשרו א3ר א3ד לבדו. משך ימי המניעה ארבעים יוס . התנוע הושם באדון עצי שקמים, ואולי נעשה בדמות אלם. עתה לא קברוהו בניו או קרוביו, כי אם שמרוהו בביתם, והוא עומד נשען בקיר הבית ימים רבים. החניטה מנע׳ שפע הדקבון והבאשה מן המת, והוא עמד בעינו דורי דורות ועד היום הזה יש לנו הנוטים נאים ממצרים אלינו, שחורי "המראה, וקשים כאבן, ושמורים בתמונתם. ברוך שעג5עלד. התרפים. ■ התרפים היו פסילים בדמות אדם, כידוע ממעשה מיכל בת שאול. כי אחדי אשד הורידה את דוד בעד החלון, שמה תרפים אל המטה, לדמות את השומרים, אשר שלח שאול ביתה דוד. מדברי לבן ליעקב ״ למה גנבת אלהי? * נשמע שהתרפים היו אלילי הבית (Senates) . בעדות יחזקאל(כ״א כ״ו) היו בעיני עובדיהם יודעי תעלומות, ומפיהם שאלו האותיות לאחור. ולכן מהחל זכריה (י׳ י״ב) בהם ובעונדיהס, לאמוד: כי התדפיס דברו און. וממעשה מיכה בשופטים נודע גס נן ני בתרפים שאלו עתידות. ועצם השם תדפיס מודה תכליתם, כיתרף בארמית מודה שאילה דרישה וחקירה, והארמים המציאו את השם הזה לפסילים, רואים, לפי אמונת הבלם. את הנולד. ני ראשונה מצאנום בנית לבן/ ולבן ארמי. סהנ״ג1. חג הגמל אשד '‘פרסים. הפרסים חוגגים מג, אשר קוראים חג הגמל, זכר לעקדת יצחק. כי הם אומרים : אברהם לא הקריב איל, כי אם גמל תחת בנו• החג הזה קדוש בעיניהם. ולכן שוקדים תמיד למצוא גמל אין כמוהו ליופי בכל הארז, וכאשר מצאו אותו ייפוהו בכל מיני יופי, וברקועי פחי כסף וזהבימדמה. נבקר השכם יוציאו את הקדבן אל ממון לעיר, אל פני פתח משכן'אחד. ולעת אשד נקוו שמה כל אשד עליהם המצוה.לבוא. יתפללו כהניסתפלות מיוחדות. אחרי התפלה ישליך ראש הנמצאים, אשר הוא המלך בלבדו, או אחד השדים אשר בא בשמו, חנית על הגמל; ולעת נעשה זאת, יפילוהו'אחרים, בחבלים אשר שמו על רגליו, ארצה. עתה ינתחוהו ‘לשנים עשר נתחים,. ונשיא כל מנרה וחברה מזח נתח אחד, ימלחהו נמלח ויניחהו למשמרת עד החג הנא בשנה האמרת. אחדי כן ישונו העידה, והנשיא אשד לכל חברה יעש משתה 1