Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 45]

Kl ר־ SK ( 4S ) מפורש ושום שכל; הגם כי אגד חסיד ה׳י נהיו נביע מן האדן ואשי חברת שהט״וחת אפל הזילו צוף תבונתם להטעים לחננו מליציות טהורות הנובעות ממקור שפתי נביאי עליון, נאספו, עוד גל נהייתה לשון העגרייס למקוד אנזג. הן החנם בלשונות גני קדם געזעניאלס הוריד ננורנו *) , שקר ענה בנו! כי זה ממשים שנה הגיע התור אשר גס . בינינו קמו מטיבי שפה היודעים לרדת בעומקי הלשון. רז״ה , ד״חקעסלין, דייס , דיל׳ק הפיצו אור על דקדוק לשון עבד, והאחרון היטג להודות משפטי שימוש הלשון — Sintax —; בעל מדרש מלים, מלים לאלוה, שפת אמת ואוצר השרשיס עשו פונים לתיבות לשון עגר — Lexicgn “ v ומה מאוד עמלו מעתיקי מקראי קדש בהוראות השדשיס בחילופי הגינונים וגדלי התיבות במנתביהס י ועל הטוב יזכר המדקדק המפואר הרש״ד, ובפרט המפין אורו על כנפות שפת.קדש הנגון האלהי רנה׳יו ז״ל בביאורו לנתה׳ש ס׳ ויקרא ובספריו ג"נ׳ י״ל, ר״ח! ואם עתה גס המה חמקו הלכו למו בדרך כל הארז, עוד לא אלמן ישראל, **) ואותך נעמיד למופת ני גס אתה הראית לעשות גדולות ונצורות. גס רעך ועמיתו חוקר נפלא במצפוני הלשון, זמרות דוחו כנצוד יהמו, הנניז רש״דל ס׳־ט, גס הוא יעמוד לכס עמים, כי לא מעט האיר עיני ישראל במחצגי השרשיס בגללי הודאות ובהבנת הפסוקים; והדרך אשד סלל לנו בהגנת חילוף המבטא בדברות הראשונות והאחרונות, דדך נחמד הוא, על תלמי הפשט יפרחו שושני מדע וחבצלות תבונה יתענג כל ההולך נין שורותיו. ויען ני יקלו לי אמדותינס מדבש לפי, לכן העברתי הגיונינס בג׳העת תהפ״ן־ן לפ׳־ק בכור בחינתי: והיום אקריב לפניך מנחתי להעלות ארונה,״1במה שהקשה רעך במאסף הנ״ל צך 98 לאמר: .מדוע הניא הכתוב בשמות ך' ו' ועשה חסד לאלפים נפתח .הלמ׳יד הראשונה; ושסל״ד ז׳ כתוב נצר חסד לאלפים נקמצות . הלמ״ד; ובדברים ה' י' ועשה חסד לאלפים בפתח *? ושם האריך הרחיב העמיק למעניתו לישג החילוף נניקוד; ואנכי לא באתי הנה *) אלה דבריו אשר מר הגנון ה;״ל נספרו — געטינטע דער העבדפחינוע! טפרחכע אונד טריפט. 105 : if bcm?Infange beb fecb}e(mten 2saf)t()unberfb ging ba8©" ,tubium ber!;ebrctifcbett ©pracbc 511 bei! (£t;riften über©״ ־£111 unb bie Suben, bie mit einem Elias Levitas tyren ״ mtnafionbpunft erreichten« treten ven mm an faft ganj״ —״,in ben £intergrunb״ **) נ;גרי ענין זה המו מעי על לעי נאיי לי רש׳לז אשל הודיענו דין הנוגות נדרני הלשון נמנתניו שב״רוח, בר״א, מל׳י, ני נקטף נאנו ומת ניזצי ימיו! — גס ימלגו הרב המהם ההולל מוח' מ״ב פרירענטהאל ס״גו, הפליא עצה הגדיל תושי' נהוראת נמה שלשים ונהננת הפסוקים נקשור המל1מריס נספרו המפורסם לשס ולתהלה נמקהלות ישרי! יסוד הרת 0 ii