Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 44]

( 45 .) ♦^2 מכתב (ב) מכתב .רע לרעו. ♦♦♦ באור מלות אין כל להיותם הקף החלקי השולל. במלות הגיון שער ב' בדברי הדמג״ם ן״ל. ואנחנו נבחר תמיד שתהיה לשוננו בשלול חלקיי: אין כל וכוי. ידיד משכיל! יהי שלום והצלחה בחילך, ושלוה ונדכה במעונן ׳. י כוס שממות שתיתי למיס, נקדאי מכתבך הנעים אשד כוננו אצבעוחיך זה נידח ימים; ני בנועם מליצת לשונך ובחן מדבדותיך הדאיתני מדל אהבתך אלי, הנועדת בלבבך, כאש יוקדת," ותשחק להמון מי הזמן ונהרות העת השוטפים וירביון לכנות רשפיה ושלהבתה, שלהבת יה. — מה. מאוד שמחתני, ידידי! בהראותך לי כי עודך מתהלך עלי הדרך הטובה אשד החלות ללכת בה, בשנתנו גם יחד תחת קורת הידידות והריעות, להשתעשע על ברכי החכמה והמדע, ולהתענג מזיו כביד התבונה, ולא תשים לבך לבועדים בעם הדוברים עליה עתק; ובראותם איש רך בשנים אשר החל לדרוך כף רגלו על סף אולם החכמה, לקדוש לה עתותי יום יום, יאחזוהו בערפו להשיבו מנתינותיה לאמוד: , אל תדיחו הדמיה , ללכת בדרכיה, ואל תיחל ממנה להשג אשרך והצלחתך, כי היא לא . תוליכך ולא תביאך אל מחוז חפצך, ומה תתן ומה תוסיף לך בכל 'יגיעך ועמלך ני תגלה ימיך לשגות באהבתה תמיד? לכן מנע רגלך ,מנתינותיה לבל תצוד נפשך במכמרתה הפרושה לכל עונד, הלא עליה ,נאמד: כל באיה לא ישונון! ׳ וכאלה רנות, ועוד רעות מאלה, יאמרו חסדי לב אשד טחו עין שכלם, ובזאת יעצרו פעמי דגלי צעירים לימים לבלתי עלות על גפי מרומי בין, ויקצצו כנפי תשוקתם לבלתי הגביה עוף על במתי המדע$ אולם אתה,־ אחי! השלכת אחרי גווך דברי פתאים האלה, אשר לא מחכמה יאמרו זאת ואשר אין להם שחד, החזקת בחכמה בכל לבבך, ולא תרפה; ומני אז ועד עתה עלית עשר מעלות על סלם T V*.' המדע, ומרום מושבך תביט אחורנית בעין־חמלה ומנינה על רעיך ובני גיליך אשר הטו אוזן לקול האויליס ההולכים בחושך ולא נוגה למו. לכן אשריך, ידידי! אשריך, רבלך, אמי! עשרת ומצאת און לך! — ועתה מס יקדה בעיני אגרתך הנחמדה מלאה מכמה ודעע אשד ערכת לפני; מה מאוד תדבני ענותך בראותי במכתבך ני כבדתני להביא אלי הדבל הקשה ל1׳ ולדמם ממני פתרון הדבר אשד לא ידעת אתה; אולם, אחי! יען לא ייתנני העת להאריך ולבחור דברי אתך כאשד חפצתי, לכן בל אערוך גפניו אגרת אדונה, ואך משאלות לבך אמלא, להשיב לך על שאלתך כאשד יש לאל ידי, בעזרת החונן לאדם דעת. —