Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 42]

m (4a > «s מארץ אפל ^ליח לאור בא1ר הס״ם ׳ פבוד ״!אקופך, בית אלד.ים וישער ישמ!ם ♦ ■פראנ הושענא רב א ישבח לכסא שופט צדק לפק. . הנ״ל. מכתבים מכתב (א) ג״ה *) אק פנח ׳ אכן מחן קנה בינה׳ הוצק בו חן י הוא אהובי כלבבי׳ הפילוסוף מאגיסטער וואלענטיני ווידויך. ישמרהו האל ׳ עד יעמוד מיכאל, וינוח בשלום, מעתה ועד עולם! היום חגיעני זחוח. אותיות כבודך, ומאוד שמחתי בראותי גלילות ירך הנקיה, 'מיוסדת על רצפת בהט׳ וש׳יש אנכי עלאמרותיך, המאירים כספירים׳ ומזהירים מוהר הרקיע, וששון ושמחה תשמיע, כאשר יופי מכתבך הגיע ׳ אלי אני עבדך, ומה אני לפגי הודך ׳ כי הנחת עלי ידך, וכי תדרוש בשלומי, וכי תפקוד את יומי, וכי תשאל על מקומי? ומה מצאת בי, כי תבקש לראות מכתבי, ואני געד ובער ׳ אין בי מאומה לא תודח ולא חכמה, ומה אדע אשד לא תדע? — ונא אדוני אל תשים על׳ חטאת בהמנעי את מכתבי ער כה׳ הנה עדי בשמים ממעל, כי לא עשיתי זאת במרד ובמעל! והנח עתה בא בעצם היום הזה בזאת השעה ובזו העונה, השתי ולא *) העמק דגלי אגרת אשר פמ3 מלן הגאון כעל שפתי כה) זלי״קל אל א אי הסגנים מן חכמי הנוצרים. פתו3 וחתום יד קודש סל הגאון הנ׳ל מק׳ק העלישוי. — ונוף האגרת ערוכה ושמורה תוך ה3י3ליותקה סל האקדמיה אשי יליססיא סייפליג) ומראים אוחם לכל דורשים. ומחמת שח5י3יס לגו, יל מנייג, וכל סיפור, אשר יגיע אלינו מגדולינו ן״ל, לכן חש3תי למשפט בי יי*יי ליזלקי 3יעק5, זאת וגס הרעיון ת3א אמרי׳ אשר מסל הלן הנדוצ יייאי׳י יעקיקא סגל לגדא ז׳ל לידי. , יעקב שמואל ביק