Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 37]

*9* ( 38 ) ne שופך דם האדם כאדם דמו ישפך. (שםט׳0ת״אויביע דישוד דמא דאנשא כסהרן ׳ על מימר דיניא יר/שד. מלוח סך!ךין, דיניא בלשון רבים כן המסמא בכל החומשים. ותמהני מאד שתרגמו בלשון רביס ומיעוט רבים שנים, והלא אמרו סנהדדץ דף נ״ז ע״ב אשכח דיב׳יא דהוה כתיב בספר אגדתא דבי רב בן נח שנהרג בדיין אחד ובעד אחד. ואיך יהיו התרגומים חולקים על הגמרא ערוכה לפנינו? וכן פוסח האוב׳ס בהלכות מלכים שבן נח נהרג בעד אמד, ויותר תמוה לי על רש׳י שתפס דברי התרגומים ופירש אם יש עדים (לשון רבים) המתוהו, והניח דברי התלמוד שנהרג בעד אחד? ואולי שנדפס בטעות וצ״ל עד• ורחוק לומד שהתרגומים דעתם שצווי לא אל בן נח לבד כי אם אל ישראל לדורות שלא ימיתוהו אלא בדיינים ובשני עדים וכן דעת רש״י בזה, אחדי שכל הפרשה נ5ןגח מדבר. ואליכם אישים קוראים נבונים אנשי אמת החכמים הבקיאים בתלמוד ובפוסקים אשים מלתי, להתיר לי שאלתי, שלא הדגיש בה אחד ממפרשי תרגום ורש״י, ואס יש לכם דרך מבוא האמת, נא הודיעוני, ואודה לכם על האמת! כי האמת מטרת נל ממשנותי והיא השערה אשר אליה אנכי קולע, וה' ידריכנו באמתו. לסדר ולפרט והנה עלה זית לפ״ק. יהודה בן־יונה לבית ייטלס, הערה בדברי הבאור בספר נתיבות השלום לרמב״מן זצ״ל. בפסוק מן הארץ ההוא £א אשור(בראשית י׳ י׳א). אחר♦ שהביא הרב המבאר דברי הרמב׳ן בפירוש מלה אשור כתב וזיל: ודקדקתי בתרגום אונקלס ומצאתי שכון ג״כ לפירוש זה, כי תרגום מן ארעא ההיא נפק אתוראה, שגלי ספק אין כונתו על אשור בן שם שאין דרכו לשנות שם עצם אדם כנודע. וכאשר מתרגם לקמן פסוק עילם ואשור כל הפסוק בצורתו, אכן בשם אשור ממדינה דרכו להחליף השי״ן בתי׳ו ני נקראת כן באדמי כמו שתרגם בואכה אשורה מטי לאתור. גם הה״א שהוסיף על מלת אתודאה יודה שרצונו לאשור כי הרבה שמושי בלה״ק ישמשו גם בארמי ענ״ל המבאר. דעתו ני הה׳א במלת אתוראה היא כלמ״ד גתמלתה. ובזה שגה מאוד במחילת כבודו: כי 5 T T t נלל מונח בלשון ארעי, בכל מקום שבא בעברית ה׳א בסופה כלמ״ד בתחלתה נמו סתמה מצרימה ♦חישלימר. בבלה, שמושו בתרגוםבלמ׳ד t T ׳:־ « : ז.״ ז t •' ז בתחלתה