Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 33]

9t ( 34 ) K3 שנעלם כפסוק ולכן תרגם כריצן שהוא תרגום של חלות כידוע י יבזה סרה תלונת התריט במנחות פ״יא על התום׳ שם שהקשה ודל מ״מ יש לי תמיהות על דנדיהס דמה להניא ראיה משמואל ונלחם סניכודים עצמם! נתיב (ויקרא כ׳ג) למס תנופה שתים ות״א תדין (צ״ל להגיה נתו״יט יתרתן כי תדין נל״א הוא לשון זכר) ולפי מה שאמרתי ניחא שמפסוק זה אינה ראיה שלחם הוא לשון נקנה ני טעמו על המלות כת״א גריצן, ואדרבא מת״א מונח להיפך ששם לחם הוא זכר מדהוצרך להוסיף מלת גריצןוהנן (ענ׳ל הממנר שם נספר נפי מה ששמע מפי) רק מה שתמה אני נעת על התום׳ שלא הניאו ראיה מפסוק הקדום נתורה מאשר עזמנה לחמו (נראשית 3׳ מ״ט) הפעל 'שמנה נלשון נקנה מוכיח שלמס לשון נקנה; אולם גם זה לא קשה, כיטעס לחמו כאן על המזון נכלל. ועל דעתי הוא עצם ההנדל נזה, אם כונת הכתונ על לחם של דגן יבוא בלשון זכר נפעל מחונר אליו כמו מלא יחסר לחמו (ושאר הפסוקים שהניא התז״יט שס עיין עליו) מטעם לא יחסר לחמו (ישעי׳ נ״א) הלחם של דגן וחטה ההכרח לאדס לחיותו לא יחסר• ולא היה לחם לעם הארץ (מ׳ב כ׳ה ג׳) ד׳ל גם הלחם ההכרח לא היה להם ולכן נא בלשון זכר. (וליונתן שתרגם מיכל דעהאחרת) תה הטעם של המשנה שם שנמרה בלשונה שתי הלחם נילושות אחת אחת בלשון נקנה לפי שטעמו על החלות נמו שנאדנו נפסוק למס תנופה. ונלחם הפנים אמדה המשנה נילוש אמד אמד בלשון זכר מלשון המקרא יברכנו לפני ה׳ (ויקרא כ׳ג) ואכלוהו• גמקוס קדוש (שס ט׳) הכנוי שיל זכר י והטעם לפי שנאפה מסולת הוא נמו לחם של דגן ומטה. אכן התרגום לחם על הטעם שהיא סעודת גנוה. וידע תרגם נאמת לחמא מטעסיזה עיין ההערה. בך ולחם ומזון (נראשית מ׳ה נ׳) תרגמו אונקלס ויונתן עבור ולחם וזודין ר״ל מזון נכלל שלח לאביו וגם שלח לו זודין כלומר צידה על הדרך כי תרגום צדה זוד (ואסאנוא על מקומו נש לוס אפרשנוניתר הניאור). והשתכל קורא נעים נפסוק מצות לחם עני (דנרים טיז ר) "'א פטיר לחם <1נ♦ וידע פמיר לחטא עניא. מחולקים נתרגומס נשני דנדיס. אונקלס תרגם לחם להם > עני> עני וינ״ע לחמא, עניא. ונארתידנדיהםנספדיהדל עלפי מה ששנו(פסחים T; — T : “ דף קט״ו ע״3) אמר שמואל לחס עני לחם שעונין עליו דנריס הרנה. דבר אמר לחם עני כתיב מהעני שדרכונפרוסה אף כאן נפרוסה. ע'כ!• הגמרא. והמוגן, שמואל סונר שמלת עני מענין מענה ותשובה ולכן דרש . שעונין