Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 25]

( 16 ) הזה3 תפס דבר שנאיי למצרים לאכול את הע3ריס ואוכקלס נתן טעם ל37ד [כאשד א3אד גסמוך] ופירש הרא״ס ורל הודיענו רש״י 3זה שמלת היא ש3ה אל האכילה עמם ולא אל העברים לא״כ תוע3ה הם למצרים מנעי ליה עכ״ל. ומעתה נ3ין תרגום אונקלס 3פסוק הזה ושויאו ליה בלוזודוהי ולהון ברחודיהון ולמצראי דאכלין עמם בלחודיהון ׳ ארי לא ׳כלין מצראי למיכל עם /גבראי לחטא ארי בעירא ךמצרא♦ דחלין׳ #ברא* * אכלין עכ״ל. תרגום ענריס #בראי ני הנוגה כמו ש3ארנו שאכלו ל3דם משוס שהיו מארן אמרת מעבר הנהר רולדת א3ותם ולא מפני שנאת הדת הפרטי שסיתה להם לע3די מצל אמונתם ורק האכילה היתה להם התוע3ה « ולכן הוסיף על הע3דית התרגום שאכלו העברים בהמה שעובדים להם המצרים וכמו שהבין רש׳יי אשר הנאנולעיל *) אולם י3״ע סולק על אונקלסנלעה זאת* וסונדששנאו המצלים *) כתג הססורני הטעם שאבל יוסף לבדו שלא ירגישו אתיו שהוא ענרי ענ׳ל, אולם הטעם הזה נכון אצל יוסף שידע בלבו שהם אתיו וירא אולי יכירו שהוא עגרי וירגישו שהוא אתיהם, אגל אצל המצרים שאכלו שם ולא ידעו שהם אתיו אגל ידעו שהם עגריס והוא ענרי, כי רתוק לומר שהמצרים האוכלים אתו היה עגדיו אנשי גיתו והם לא ידעו שהוא עגרי דהרי הכתוג ישפר למדום שה° אברו לבדם, ואם היו עבדיו אנשי ביתן הלא תסתתא בכל יום אכלו לבדם ולא עם אדונם שהיה שלים נכל ארן מצרים «שלאן יאדוד, ועוד אמר מצרים סתם אנשי גיאו ראוי לומר? אלא ודאי שהכוגהעל המצרים המשונים שיי צוען שהזמין יוסף לסעודה כמנהג אס יאכלו אורתיס ”51י! ראית שיקרא נעל הסעודה אוהביו הנכגדים לסעודה והתשוגים השרים *ייאי ייעו תולדות יוסף שהוא עניי והוא נעצמו אתר נגב גננתי מארץ העברים, אשת פוטיסר אחרה הניא לנו אים עברי שר המשקים אמר(«ל עברי וא״כ אחרי שידעו שהיא עברי אין לא יפלא נעיניהס שיפריד יוסף ייאייאיו אנשי ארצו ולא יאכל עמס נפלתן אתד כי אצלו לא שיק «ועס כי תוענה היא? והנראה לי שמה שאנל יוסף לנדו היה הטעם מצד דרך ארץ« ונאמת נשאר ימים שלא היו הענריט שם לסעודה, אכלו המצרים הקרואיים לסעייה עם יוסף ניחד, ני יוסף שהיה חושל בכל א״י ומשנה למלן פרעה היה שומר תוקי המדינה והנימוסיים נאונרם ז״ל אזל לקרתא הלן נניהוסיה יהיה נודאי מתרתק לאכול דני תוענה למצרים היושנים נמונם והוא פקיד עליהם, וא״כ_המצרים יכלו לאכול עם יוסף ני הטעם תוענה היא לא יתכן אצלו שלא אכל התוענה להם, אנל אותו היום שהיו האורחים הענריס שס לסעודה אשנו המצרים שמפני כן לא יאכל יוסף עם המצלים נדי שלא יהיה ׳ נזיין לאורמיס המזומנים לסעודה, שירחיק מהם ואוכל עם המצרים. וא'כ מצי דרן ארן לזלני המצרים והענרים אכל יוסף לביו עם העברים לא איל;!לא יהיה עושה נגד רצון המצרים נסניהס לתכול עם אותם שהם אמס אוכלים עתם, ועם המצרים לא אכל שלא יהיה פחיתת כניד לאורחים המזומנים לסעודות, ולכן הפריד נעל הטעמים מלי5 לבדם הראשון נאתניו המפסיק יותר ( עיין היננאר) לסי שמניעת האכילה עם העניים מצד יוסף מטעם אחר של מניעת אכילה מצד מצרים ני מצי יוסף היה מפני ררף ארץ ומצד מצרים מפני האמונה והדה שלא יכלו לאכול עם האנשים שהם ««מוזאחר. ונזה מדוקדק לשון האוכלים אתך, נינתו המצרים הקרואים לסעודה שאכלו נימים אתרים עם יוסף נשלתן אחו (דיצו!אננזס געוועהנ1ין ♦ניס ווי,pr נו!וו!ז1זען טפימטען) אכלו אותו היום שהיוצעירים שסלנרם ס לא יונצון המצרים לאכול אס הענרים, ש3 אל אכילת יוסף לנדר והמצרים לנד«