Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1829 - תק״ץ
- Date
- 1829-01-01
- Page
- [Seite 21] (sequence 21)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 65% known words query
- IRI
…/4782723-4785079--2377-4785101- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
( 11 ) *9 שאשלח נמתנה העניים, אסיר מעלי תלונת הד3 המכס הנ״ל שרות* בהערה שם, ששמר הדפסת ספד המתורגמן לשוא כפי המודעא דנא בפראג• וטרם אענה אני את חלקי בביאור הבדל התרגום, צריך אני להקדים פתרון שדש יהד צאשד כתוב על ספד לשון כשדים. יהוד שם כולל לאומה ישראלית המודה באמונת אלוה המיוחד היה הוס : ויהיה. נגזר משם שבט יהודה, שהוא עיקר היחס וראש השבטים שנחרה' להוליד ממנו משיח ישראל, ומלאה כל האדן דעה באמונה הקדושה מאחדות הנורא. והשם הזה התחיל להיות עיקר קריאתם מעת שנחלקז השבטים ומזמן שהיו נגולה. כי לפנים בשם ישראל היתה מכונה לרוב, על שנולדה מירך יעקב אבינו הוא ישראל סבא. והיתה אח״כ כונת העקרית בקריאת שם ♦הודי לפרסם בעולם תכונת אמונתם שהם מודים ביסוד אלהי העולם וכופרים בע״ז ושיקוו לביאת הגואל היוצא מחלצי שבט יהודה כאשר דבר ניד הנביאים. ולזה ירמוז יב״ע בתרגומו יהודה אתה יודון אחיך (בראשית מ״ט ח') אנת א1ךיתא ונו׳ ויתקדון ^הודאין על שמך. כונתו שעיקר טעם השם הזה מענין הודאה ושלעתיד יקראו נכלל נשם יהודים לפי שמודים באלהי המיוחד. וכן דעת התרגום ירושלמי. וידוע אמרם ז״ל (מגילה דן>י״3 ע״א) ד״י אמר לעולם מבנימין קאתי ואמאי קרי ליה יהודי שנל הנופר נע״ז נקרא יהוד• שנאמד איתי גוצדאין יהודאין (ועיין שם בפירוש תוס'). ועתה נשום פנים לבאר ענין השם והפעל מגזרה זאת הנמצאים בספרי קודש. מן בני גלותא די ןהךד (דניאל ב׳) ענינו אדן יהוד? [יודעו!]. יהוד♦ (אסתר א׳) שם היחס (דעי יודעער) הרבים ממנו יהודאין (דניאל שס) (דיו! יודעער) ובידיעה לרבים ד♦ יהודיא , היהודים (שם ג) ובעברית לנקבה היהדיה (ד*ה א' ד' י'י0 דבל עמנו ♦הודית (מ״ב י׳יח) ענינו לשון יהודית ותחסר המתואר. (יודעי תיטע טפרוונע) ונקראת לשון יהודית על שס הארז שדברו בה בלשון הזאת (עיין בהערה בסוף המנתב) והפעל בהתפעל נגזר מהשם מתיהדים (אסתר ט') והוא משקל עברית ודעת דני יונה שכדוגמתו עשו חכמים תורמק מן מדומה. כי לפי סברתו היו״ד אינה שישית כדעת הדשב״ם בחומש ששרשוהוד. אולם אין זה נכון ודעת הדשב״ס דק בפעל יודוך אחיך. אבל בשם העצם יהודה בודאי השרש ידה כאשד אמרה לאה הפעם אודה לה׳ ונו' ותיב״ע שם אודי קדם ה' דמן ברי דין עתיד רמיפק מלכין מניה יפוק דוד מלכא דעתיד לא1דו<♦ קדם הי בגין כן קרת שמיה יהודה ואולי דעת דבי יוכה כמו'שנתב המבאר נסנ״הש שהה״א נתחברה אל השם להיות כמו שדשית ומן השרש ידה נגזר שם עצם פרטי יהודה, וממנו עשו הפעל מתיהדיס נמו מן תרומה תודעין וא״נ אין נונתז