Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 20]

&i ( 21 ) עצמם הכלי והרצים שנשתנה שמס כך במשך הזמן, ולמדנו כזה שמלת כרי עומדת במקום כדתי ומלת פלתי במקום רצים, ומעתה נפתת לנו פתת להבנת שתי השמות האלה , כי נבר אמדנו שהיו הכרתי והפלתי ממונים גס מל הריגת בני אדם מוווייגי מיתה, ועול היה להם פקודה אחרת לצאת דחופים בלבל המלך להביא מצותיו בכל מקומות ממשלתו / כמו שהודיע אחשודוש על ידם פתשגן כתב לתו בכל מדינה ומדינה , לכן להודות על שתי הפקודות האלה 3או שני השמות נדתי ופלתי, כי הנה שם נדתי מלשון כריתה יורה על תפקידם להרוג מי שיצא משפטולמיתה, ושם פלתי יודה על מהירות המרוצה, כי כן בערבי שורש פלת ענינו לון וממנו נגזר בלשונם שס Phalatanon המורה על הסום הדן במהרה, כמו שכתב המכס Golius בספרו הנכבד על שרשי לשון ערבית, ודומה לו קצת השורש העברי פלט הנופל לפעמים על הבורח מן הצלה או ממקום סכנה, א"כ לכונה זאת נקראו פלתי להיותם קלי המלח, כמו שיורה גס הסס המוסב להם במקום פלמי בימי שאד המלכים שקראן להם י דציס, והכל אחד. אולם שם כרי בא להס במקום שם כרתי, כי אולי בלבות הימים הוסד מהס הפקידה שהיתה להס להרוג מחוייבי מיתה ולא נשאר להם דק המשמרת האחרת, ולכן שנו את שמס כדי להתדמות לשם. פלתי, כי גס שס כרי יודה על איש מהיד ברגליו׳ מלשון ודוד מפזז ומכרכר, בצבים ובפרדים ובכרכרות, וכדומה, ששרשס נדר. באור הבדל תרגום אנקלס במלת עבף שמתרגם לפעמים עבראה ולפעמים :הודאה וגם כאיזה מקומות בר ישראל. אמר המחבר. ראה ראיתי בספר העלוך הנדפס מחדש בפראג עלן עבר שהעיר כבוד הדב סמאה״ג החכס השלס המפואר מוהד״ר יעקבקח ת ג- לכלא זצ״ל, על שמי לשון התדגום במלת עבךי׳ שמתדגס פעם עבראה ופעם יהודאה וגס לפעמים בר ישראל. וני™, י*ל ל3’ ^הע קוראי בכורי העתים, מה שכתבתי בענין זה במברדי מוסר "ליד הן ההוספות וההערות שחברתי אל המתייי-מן׳ כ^שי בת דביס לפני שנים רבות, אולם במסבות מתהפכות נתעכג^’ j,rt וגס אעתיק פה קצת מספי ^יי! נשי’ם א?י Z כשדית הנמצאים בתנ׳יך מעורבים בין שלשי לשי7 עביי' יג^יד»ידזייי הנמצאים נספדי דניאל שיא ונחמי'• ואס או7יעה יותי מז° שאשלח