Mannheim
Compact Memory

Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 16]

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Bikkūrē hā-'ittīm
Volume
1829 - תק״ץ
Date
1829-01-01
Page
[Seite 16] (sequence 16)
Language
Hebrew, German
Belongs to
journal volume
OCR quality
61% known words query
IRI
…/4782723-4785079--2372-4785096
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

3* ( \1 ) m עניני אומה אמת עס עניני זולתה ומדמה 7נד לד3ד, ומתאמן לעלות. 3סולס הסקירה עד מקור הלנרים, ימצא תמיד איזה עניניס אמתייס מסתפרים תמת משוה הנוקר / ויוציא יקר מזולל נלמול מהם כללים יקרים יביאוהו לדעת איך נשתלשלו השמועות מפה אל פה, ואיך מפרשי האמת יצאו פרמי הבל וריק אשר דוס התבונה תשאס וסערת המקילה תפין אותם• נכה קרה לסיפורי אלילי מצרים ■הקדמונים אשר הקורא בהם יתמה, מאין יצאו כל השקרים האלה? ואיך עצר כח דמיון האדם לחלום מלומות זדים ולתתס בידי ההמון כסגולות יקרות ונסולות נסתרים חתומים באוצרות הבינה והדעת? הנה איש השכל הנלתי עומד ומשתאה אצל קליפת הדברים אבל דוקר בגינתו עד פנימיותם, ידאה כי מבין ערפלי הסכלות ההיא מתנוצן קו זוהר סלוש אשר מקורו היה אמיתי, ובהסירו׳ מן הסיפורים ההמה כל ההבלים הנוספים בס מאת כומריהם, ימצא כי קורות ראשי אומתנו היו כמו היסוד שעליו בנו בניני חלומותיהם, ועם כי סיפורי תודתנו הקדושה אינן צריכים חיזוק, בכל זאת ישמח המשכיל בראותו פתרון הדברים על פי הקדמות לקוחות מסיפורי התורה; לדוגמא אס תחפוז לדעת אל מי ירמוז הנקרא אצלם Osiris , די לך להתבונן את אשר אמרו עליו כי הוא המציא עגולת האדמה והיה המחוקק הראשון אשר שם חק ומשפע להנהגת המדינה, ובנה הערים וחילק את הארן בהציב גבולות לאחוזת כל איש ואיש, והיו מציירים אותו בקרני השור, ותבין כי כל התנאים האלה התחברו ביוסף הצדיק שמלך בצדק על מצרים שמונים שנה ונתן זרע לזורע ולחם לאוכל והעביר את העם לערים ומקקחק החומש בכל המדינות ועליו אמר מ״רע״ה בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו וכר . כי אין ספק שנשאר זכרון המושל הצדיק הזה נין אנשי מצרים גס שנים רבות אמדי מותו בעבור הטובה שגמל לאבותיהם בשנות ■הרעב, ולפי שהיה מנהגם להדס קרן שריהם הצדיקים אחרי מותם ולעשות מהם אלוהות, כן עשו גס ליוסף הצדיק ׳ אלא שבין האמת ערבבו דברי שקד וחלומות הרבה כדרכם תמיד. כמו כן ידוע מה שהשאירו כתוב הסופדים הקדמונים [fDiodorus et Plutarchus על האליל שלהם טיפין שהיה לפי דעתם אחיו של המלך Osiris , ובקש למרוד במלכות ולקח לו לעזרתו אשה שהיתה מולכת נאת כוש, ושהיו לו נ' בניס שם האחד ירושלים ושם השני יהודי, עול אמדו שטיפין סגר את אחיו בתנה וצוה להשליכו ביאור והתנה צפה על פני המיס מן המקום הנקרא תניס עד המקום הנקרא Biblos ושם בת המלך מצאה אותו, ובציור למותו ותואריו אמדו שהיה טיפין גדול הקומה ושערותיו אדומות ויימסו לו אפלת הלילה וחיות רעות ובהמות מזיקות. מי יקרא כל הסיפורים האלה ולא יבין שהנדמזבאיש הלזה הוא מ׳לע״ה? הנהמה שחשנו היותו אחיו של ו״יייט הוא לפי שידעו ני הוא ׳ יצא מגזע אברהם אבינו עיה הנודע אצלם בעבור מסעותיו במצרים נמו שהיה יוסף מיוצאי ירכו « ולכל היד החזקה אשר עשה משה לעיני פרעה קראו מדידה במלכותם כי הוא התנגד לעצות מלכם, גס ידעו שאשתו היתה «אדן כוש כעלות הכתוב כי אשה כושית לקח, ולפי שהנהיג את עמו לירושת אלן יהודה וירושלים ייחסו לו שני בנים ירושלים ויהודי. והנה מצריים הקדמונים ידעו בלי ספק כי פרעה מלכם גזר על ישראל כל הבן הילוד היאורה 2 B תשליכוהו

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.