Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1829 - תק״ץ
- Date
- 1829-01-01
- Page
- [Seite 13] (sequence 13)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 61% known words query
- IRI
…/4782723-4785079--2369-4785093- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
&t' ( 14 J HS מן הען עצמו ולא יתכן לומר עליו שהוא דני יוצא מן העז, אמנם הצמר גפן הוא ודאי לנד יוצא מן סען. שלישית, השש אינו אילן אלא זרע הנזרע מדי שנה נשנה. ואן! חז״ל ידעו זאת ולכן נדחקו להניא ראיה שהפשתן הוא ען מפסוק ותטמנם נפשתי העז, אבל לפי דרכנו אפשר שגס הפסוק ההוא מדנר כצמד גפן שהוא אילן כלי ספק ־״) .. ולכן גס המשנה האומרת כל היוצא P העז וכו' אולי תרמוז אל הצמד גפן. ו.) מן הלשון שהנאנו נשס הראנ״ע שאמד: מין ממיני פשתים יראה שגס הוא סונר היות מינים הרנה נכללים נשם, פשתן, לזאת אפשר שגס דעתו לכלול נו הצמד גפן. ד) איפא נספרי פ' תזריע פ' י׳ג משנה ד': אוציא את הצנוע בידי אדם ולא אוציא את הצנוע נידי שמים ת״ל לפשתים ולצמר מה פשתים . לכנה אף צמר לבנה עכ״ל, וכנר הודיע נמשנה שלפניה שהכתוב מדנר נפשתים כנרייתו, ועתה אם נאמר שהפשתים הוא השש יקשה מאד■ ני הוא אינו לכן נתחלת נדייתו כדברי הספרי, אלא צבעו נוטה אל השחור מודע, אנל אם נפרש הפשתים צמד גפן אתי שפיר כי הוא לבן נתחלת ברייתו. ה) בכל מקום שיש פשתה נכתוב תרגמו אונקלוס כתנא , והנה הסס י T הזה יתדמה נ" נ אל השמות שנפנו כל האומות נלשונותס לצמד גפן, כמו שהבאנו למעלה, עד שמזה יש ללמוד כי נם אונקלוס סונר כן, ומסכים לדנדינו נתננעל מערכי לשון נשורש נתן שהשם הזה יודה אל הצמד גפן. אלה סס מן הטעמת המביאות אופי לחשוב כי שם פשתה לא הונח על השש לבדו, וני אולי נכלל בו גס הצמר גפן. אולם לא להמליט באתי, ואס יתיר אדם הספקות האלה ויורני הסברא הנכונה נזההענין אקבל דבריו בסבר פעם יפות, ואתן לו תודה על עמלו לבדד האמת. י׳יש״ר. *) מולרי ד מאיר ( תשנה נ' פיז דנלאיס ) שהזכיר למר נס ן יין האילנות נראה גנירור שהצמר נסן הוא מין אילן ׳ וכן כתג עליו הר׳ע שס: שאינו .מין זרעים , עכ״ל, אע״פי שהוא הר״ע סתר ד3די עצמו נמה שכת3 (שנת פ*3 משנה ג׳): וצמר נפן לאו יוצא מן הען הוא אלא מין זרע וצ׳ע. אמנם למפורהמות אין צריו ראיה, כי חכמי הט3ע האחרונים הורונו שהצמר גפן יגדל כאילן 3מוינות החמות וישאד כעש3 נמקומות הקור, וכן כתוי גם' הנחמד קאנווערשווליווו׳ט לעקשיקוון על מלת: דיזעש געוועכש אשש ענלזחעדער מינן אדער מטוידע, אדעי־ אייך וו(וד!? קרויש, יע ניוכדעע דיון בעטחפפענהייש דעט בוודענט ווינד קליזלווט פערטידען וזי;י1 ’ עכ״ל. עד שמטעם זה חכמי הט3ע קראו למין הגדל כאילן נשם רומי Xilon arboreum ולמין הגדל כעש3 XiJon herbaceum