Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1829 - תק״ץ
- Date
- 1829-01-01
- Page
- [Seite 12] (sequence 12)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 69% known words query
- IRI
…/4782723-4785079--2368-4785092- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
1 ü j «a כמו שנתב הדאלע (שמות לה): שש הוא הנד מין ממיני פשתים ימצא במצרים לבלו והוא לבן ואינו צנוע עכ״ל , וכן כתב הלמב״ס ( הל' כלי המקדש ליס): בכל מקום שנא' בתודה שש או נד הוא הפשתן והוא הצוץ ענ׳״ל-.' אלא שבכל זאת משבתי היות הפרשי •דק בין השמות האלה, והוא כי בבחינת העצים והמקלות שמהם נעשה החוט ההוא יקרא בד ׳ כי כן נקראו ענפי האילן בדים, וכן המזבח והשלתן בעבור היותן עצים ארוכים וישרים כמו מקלות השש ובלתי עקומים נקראו בדים. ובבחינת היותו כפול ושזור פעמים הרבה (ואולי ששה יזועין כאמד) נקרא שש, אבל בון הוא שמו הפרטי צלי הבחנה אחרת. והנה שם אטי? אין ספק אצלי שהוא המין הנקרא באשכנזי (בוי»ווו!!ןע), שהרי נמצא שמו זה גם בלשון ייני teS0»y גס בלשון רומי הנושן שהיו קורק לו מקדם ,Cottum וכן נקרא בערבי Katin . ולפי שהמין הזה גדל במצרים לרוב כעדות הסופרים הקדמונים *) לכן הזכיר הכתוב אעון מצדים (משלי ז׳ י'ו), והוא עצמו המין. הנקרא אצל הרומיים Gossypium או!Xilor . אבל אודות שם פשתה יש לי ספקות הדנה להעיד נגד סברת דוג המפרשים האומרים שהוא השש עצמו כדברי הראב״ע והדמבים שהבאתי וכדעת כל מי פדאיתי דבליו עד הנה, ואני לא אוכל להסכים עמהס בזה בעבור טענות רנות שיתחדשו נגד הסברא הזאת, והא לך קצתן. א) על הרוב נמצא שם פשתים נתנ״ך בלשון רבים, ומאחר שמצאנו גם היריד ממנו פשתה יראה שהקבוי ממנו יורה על מינים רבים הנכללים בשם הזה, כי זולת זה לא יתכן נו הרנוי כלל מאמר שהוא שם המין, נמו בשר, .לחם, זהב, עופרת שלא יבא בהם הרנוי אלא להורות על השתנות המינים (עיין ביאור הרמב׳מן בראשית מ״ב כ'ה), לכן מן הטעם הזה ומן הטעמים שיבואו אחשוב שנין המינים הנכללים בשם פשתה יהיה גם המק הנקרא באשכנזי (מי»״וו11ע) ובפי מז״ל צמר גפן, והוא האטון שזכרנו. ב) אמדו במשנה (שנת פ״נ) כל היוצא מן הען אין מדלייקין נו אלא פשתן, ואס נאמד שהפשתן הוא השש (Linum) ים כאן קושיות הדנה. תחלה מה תועלת להתיר לנו הפתילה הנעשית מן השש? והנסיון יוכיח שהוא לא יבעיר אלא או יכבה מיד -או יאיר כנד קרוב לכנות, ובהיות עיקר הדק להדליק נד שתהיה בוערת יפה לכבוד השנת (שנן מטעם זה אסרו הלנש החוסן הנלך ונו') למה התירו לעשות פתילה מן השש שאינו בועד יפה? אס לא שתחת שם פשתן הבינו הצמר גפן שאין ממנו יותר טוב להדליק כנודע. — שנית, הלשון שאמדו כל היוצא מן העז יודה על איזה פדי או דבר אחד חיוצא מן האילן לא על האילן עצמו, אבל השש אנו עושק אותו מז . *) Uysstis lini quaedam xpecies e.u: apud Irnlo.s Nunc aulern apud Acgyptios ex arborc lana rpiacdain fit, ex <|ua vrstem coolVctam lino maxinu‘. simiJem esse (juisj>ian1 «lixerit. sola densilate cxeept.a, Mmsior enim e.st. Palfax Lib, VII, Cap. 17,