Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 11]

I i ) 4« כר׳ ככר׳ לרך׳ תכריך׳ כרכוב. כל השמות האלה בני אב אחל הס והרעיון אשר הונח להם ליסוד הוא הפמונה הפגוליפ שאולי היפה נקלאת מאז במלה נושכת אשר נס נכנסו שפי אופיופ כ׳ף ודי״ש, כי הס כמו השורש המיוחל לסמן בו הדבר הדומה בתמונתו לעגולה ׳ והראיה לזה כיי המלה הזאת בשגס נושנפ היא אצלנו נתפשטה מקדם בלשונות אחדות והשאירה בהס רושם המקור אשר ממנה חוצבה, נמו שהשאירה גם בלשון הקודש מלות רבות אשר להתדמות מובנם נכון לומר שנגזרו ממנה. הלא תראה בלשון רומי מלת Girca הנבנית מן השורש הנזכר הולידה בניס רבים המשתתפים• כולם ברעיון הזה עצמו שהוא העגול, וכן הדבר בלשון עברית• הכסת שעל הגמל נקרא כר בבחינת תמונתו העגולית, ומיטב הצאן השמנים והבריאים נקראים כדים בעבור החלב אשר עליהם המכסה והסותס כל גומות הגון* עד שיתלמו בתמונתם אל העגול. והכה ידוע שאס יעמוד אלם בשדה רחב מאד ויסבב עיניו בכל צדדו ירמה לו כאילו הוא עומד במרכז העגולה וגבולות השדה אשר סביבותיו יתראו לו בלמות עגול, לכן השדה הגדול ורחב ידים נקרא כד, כמו כד נרחב (ישעיה ל' כ״ג), ונקדא ג'כ מטעם זה השדה ההוא •בשם כנד עם איזה הבדל פלטי שיהיה בין כר ובין כנד, וכן פת למס העשוי בתמונה עגולית נקרא ככד לחם, ועשת זהב במשקל מיוחד נקדא*ג״נ ככר זהב בעבור שנהגו לעשותו בדמות עגול, כי כן מצינוגס חתיכת עופרת הנעשית על תמונה זו נקראת ככר עופרת, כמו והגה ככד עופרת נשאת (זכריה ה' ז'), ובמשך הזמן הושאל השם הזה על המשקל לבדו בלי להשגיח על תמונתו. והנה הכתובים הבדילו בין ככר של זהב ובין ככר של לחם, כי הראשון בא תמיד בלשון זכר ולכן הדבוי הוא בירד מ״ס, כמו זהב ככרים מאה אלף וכסף אלף אלפים כנרים (ד״ה א' כ״ב י״ד), אבל כנד לחם הוא תמיד בלשון נקבה כמו וככר למס אחת (שחות כ׳טכ׳יג), תנו נא כנרות לחם (שופטים ח׳ ה'), וכן הענין נוהג בשם כדך שנקראת כן העיד המוקפת חומה בפי •חז״ל כי המומות הסובבות אותה תהיינה בדמות עגול, ומזה גא גס שם תכריך שהוא נובע שעוטפים בו הישמעאלים ראשם וכורכים המטפחת סביב סביב עד שתעשה בו עגולות עגולות/ גס שם כרכוב מזה המין כי הוראתו על כל דבר הסובב. י י״ש׳יר בוץ׳ בד׳ שש׳ אטון׳-פשתח• השמות האלה משותפים למיני הצמחים המיוחדים.לעשות מהם חוטים לאריגה, אך קשה להבדיל ביניהם כראוי, וליחס לכל מין זמין שם פרטי שיורה עליו׳ ולמען יוכל הקורא להעמיק יותר בחקירה זאת אציע לפניו מה שיש לדקדק בשמות האלה.. שם גון הוא המין הנקרא ני כן שמו יורהעליו, והוא הין ממיני השש משובח מאד שלבשו בו מקדם אנשי מצדים, וכן שם בד ופס שש ידמה שאינם דק הנון עצמו נמו \