Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 10]

C 11 ) נמו שעשועים מן שעה ותעתועים מן תעה ואנעבועות מן נעה, «לימד שהיא משורש יצא שהוא מגזרת נחי פ״י, גס אנו רואים שיו׳נע תרגסשס כרובין תדין עו73 שושנין שפירושו פרחים נענין שנתו3 (מ״א ז' ייט) מעשה שושן , ואף ני פירושו דחוק נס הוא מן הפסט, על נל פנים למדנו שלא היתה לו קבלה על התדמות הנדו3יס לילדים, והשבעים זקנים תרגמו במלה יונית שפירושה עצים בלתי עלולים לרקב, ני אולי קראו שטים במקום צעצועים או שנטו לפירוש זה בעבור שידעו שהיו הנרו3ים מען שק נכתו3 במ׳או' כ״ג, איך שיהיה גס הס לא קבלו מאומה מתבנית הילדים, ועוד יקשה להאמין שהנרוניס שעשה שלמה היו בדמות ילדים מאחר שהכתוב מספד שהיה גבהן עשר אמות, ואץ דדך בני אדם לצייר ילד קטן בקומה גדולה נזאת, אשד על p ידאה בעיני ני הפירוש שהביא הדד׳ק בשם יש אומרים הוא הנכון והאמיתי בזה הענין, אלא שדבריו נדמות חדה וצריכין ביאור, כי אלה הס דבריו בשרשיס הביאם גס בעל מכלל יופי על מלת צעצועים גפמו: ויש מפרשים מעשה כרכוב היו עשויים הנקרא בלשון ערבי צנ״עת א״ל בר״אט ענ״ל. אך מי יבין הדברים הסתומים האלה? מה ענין כרכוב לכאן? ואל מה יודו המלות הערביות ההמה שבלי ספק הס כוללים פתרון מלת צעצועים? — שמע נא, הקורא! דבר חדש. חזרתי אחר מוצא המלות ההן בלשון ערבי ומצאתי כי 5נ'עת פירושה מעשח, ומלת נרא״ט (כי מלת א״ל היא נמו היא הידיעה כנודע.) הונחה על הדבר הרן במהרה, ולכן הערביים קודין לסוס כשהוא במרוצה בדא׳ט, והוא שם דומה לשם העברי פרד, וממנו נגזרה בלשון אשכנזי מלתפפערד, ובלשון דומי מלת Burdo ובלשון ספרדי מלת Burdegano שכולם הונחו על הבהמה בבחינת מרוצתה, ומטעם זה נקראו ג״נ אופני המרכבה בלשון ערבי בדיאט בעבור מרוצתם, וזו היתה גלי ספק כונת הרדקבדבריו שהבאתי, ודעתו לומד שהיו לכרובים ההם אופנים קבועים בתחתית מצבם כדי להביאם בנקל ממקום למקום, כי הכרובים שעשה שלמה היו כבדים מאד, הן מצדגבהס שהיה עשר אמות, והן מצד ממרס שהיו מען שמן ומצופים זהב, ולק כמו שעשה המלך שלמה אופנים למכונות להיותן כבדות כן עשה לכרובים, ומעתה הכל בא על נכון כי המלות הערנית צנ״עת א" ל בד׳אט פירושם האמיתי הוא מעשה האופנים והמובן בהם הוא כי היו אופנים תחת מצב הכרובים, ולכן אמר דד״ק שהיו עשויים מעשה כרכוב, כי מלת כרכוב הונחה על כל דבר הסו33, וירמוז נזה אל האופנים הסובבים שהיו תחת הכרובים, ולפי ששורש צעה הונח בלשון הקודש על התנועה והטלטול ממקום למקום כדעת הדד״ק בשרשיס, לכן יתוארו האופגים בשם צעצועים בבחינת הליכתם אנה ואנה, ומה שהשתמש הכתוב אצל הכרובים לנד במלת צעצועים ולא קראם אופנים כמו שקראם אצל המנונות? אולי הטעם כי יש באופנים מינים הדנה ואותם העשויים בתבנית מיוחד נקראו בימי שלמה בשם צעצועים, ומזה המין במד לעשות תחת הכרובים. ודע כי גס בלשון ערבית יש שורש צעצע שפירושו תנועה, לכן בא זה ולמד על זה לאשר ולקיים סברת הדד״קכפי אשר בארנו דבריו הסתומים. י״ש״ו בר