Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 7]

9» ( 8) *e את;.הכרוגיס בה״א הידיעה גלי לפרש מה הס, כדרך שנמוג (שממו נ״יו ל׳) ונתת אל סשן המשפט א» האורים ואת המומים שנזכרו גלי פירוש וגה״א הידיעה באילו כגר נודע מהותם, וגאמת עמוק הוא מי ימצאנו, אכן גכל זאת גאו קצת הודעות מפוזרות איות הנה ואמת הנה גפסוקי התודה, על ידם נעזר לעמוד על תוכן הענין הזה, וגענור כן משנתי לסדר פה את המעט אשד מצאה ידי על הודאת מלת כדוג גהסכמת מליצות מקראי קדש המדנדים גה. הודאת שם כרוב באה על שני פנים, הפןהאמד גדדךכללי על כל כרוב שיהיה, והפן השני בדרך פרט על אותם הכדוביס שעשה משה במשכן או שעשה שלמה בבית עולמים או שראה יחזקאל בנבואתו, כי אלה לא נקראו כרובים רק בעבור שיש בתכלית עשייתם או בצורתם ענין דומה אל הכרוב. ועתה אפרש. מלת כרוב הונחה תחלה גדרך כלל על כל דבר גופני הל התנועה שראוי לרכוב עליו לעבור במהירות ממקום למקום, ונגזרה המלה משורש רכב בהקדיס הכ״ף לרי״ש, באופן ששם כדוב בתחלת הנחתו אינו אלא שם רכוב בחילוף האותיות, נמו אדב ודאב, אנק ונאק, חגר וחרג, חדל וחלד, חרת וחתר, כנש וכשב, י ערף ודעף ודומיהם רבים . ודבר זה גילה לנו המשודר האלהי נאמדו במקום אחד (תהליס י״ח י׳יא) וירכב על כמג ויעף וידא על כנפי רוח, ובמקום אחר (שם ק״ד י0 השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח. והמתבונן נשיי הפסוקים ידאה ניעניןאהד’ להס, כי בשניהם החלק הראשון מדבר על העבים והחלק השני על הדוח, אלא שפעם קרא את העננים בשם כדוב ופעם נשם רכוב והכל אחד, ובא זה ולמד על זה שנקראו העבים כרובים או רכובים בעבור שהמשורר בדוח קדשו דמה כאילו כביכול ה״ית רוכב על העננים שהם קלי התנועה ונעתקים מהרה ממקום למקום, והכל משל עייר הדמיון להורות על הגלות דצון האלית־ בלי התמהמה וענוב. וכן צבאות מלאני מעלה משרתי האל ית' ועושי רצונו בארן מתחת נקראים פעם נדונים כגון אותם שנראו ליחזקאל הנביא שעליהם אמד (שם י' נ') ואדע ני כרובים המה, ופעם רכונים או רכבים כמו שכתוב (תהליס ס׳יח) רכב אלהיס דבותיס להורותנו ני כדוב ורכוב ענין אחד להם, ונקראו המלאכים כן לפי שתפקידם הוא להפיק רצון קונס מן הכח אל הפועל כאילו ה״ית ירכב עליהם לעשות פעולותיו. ומטעם זה אותן הצורות שנצטוה משה לעשות על הכפורת ושמהם למל שלמה המלך לעשות נדוגמת® בנית המקדש נקראו בפרט כרובים לפי שתכליתם היה כדי שעליהם תשרה השנינה כאילו כביכול ה״ית ירכב עליהם וישכון בכבודו שמה, עייד שכתיב ונועדתי לך שס ודברתי אתךמעלהכפדת, וכן נקרא הוא ית׳ יושב הכרובים, כלו׳ חופף ושורה עליהם כמלך היושב על כסא כבודו בחדר היכלו, וכל זה משל כנודע. והתבונן כי־דוד המלך כ׳ה כשמסר לשלמה בנו תבנית כל חלקי בית המקדש כפי מה שהודיעו ה״ית בנבואה ככתוב (דייה א' נ״ח י״ט) הכל בכתב מיד ה' עלי השניל, מסר לו ג״כ תבנית הכרובים,■’ואמר שם (נ״ח י׳יח) ולתבנית המרכבה הכרובים זהב, הרי לך שהכרובים נקראים מרכבה לפי שהשכינה רוכנת עליהם. הנה מכל המקומות האלה למדנו ששם כרוב ושם רכוב אחד הם. אולם עתה יש לנו לחקור על תבניתם וצורתם, ני אין ספק שהכרובים העשויים מקשה על הכפורת ומעשה הושב על הידיעות במשכן, וכן אותם שעשה