Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 6]

8H (?) )« אניות תרשיש ללכת אופייה, שפירושו כך: מצד תנניתס נקראות אטות תרשיש כי נעשו 3דמות אותן האניות שהיו רגילין אנשי תרשיש לעשות, אך תעודת מהלכם היה ללכת אופירה לא למקום אתר/ לזאת מש3 שהכותב ס׳ דברי הימים להיותו רחוק מאד מזמן המאורעות שסיפר (כי הוא מזכיר גו 3ני אליועניבן נעריה גן שכניה גן חנניה'3ן זרו33ל 3ן פדיה 3ן יכניס מלך יהודה אשד הגלה ננונדנצר) השת3ש 3ה3נת הכתוג במלכים ומשב שהיה תעודת האניות ללכת תדשישה. אמנם בעל מחקרי אדן בדצותי לברוח מן התירון הזה כתב על מלת תרשיש ני יהושפט היה 3דעתו ללכת תחלה לאופיר שהוא בלי ספק למזרח העולם , ני לכן גמד לעשות האניות בעציון גבי , ואידנ היה רצונו לסבב כל ארצות תפריקוו ולבא אל תרשיש שהוא לדעתו עיר Tartesso בספרד• והנה עם כי צדקו מאד דבריו בהציב עיר תרשיש בספרד מכח המופתים הרבים שהניא שם, בכל זאת קשה להאמין שהיה בדעת יהושפט לעשות סיבוב גדול כזה ביגיעה רבה, לרדת בכל צד חלס וופריקח המזרחי מראשו לסופו עד הגיעו אל קצהו הדרומי הנקרא רחש תקוה טונה, ומשם יפנה לצד צפון ויעלה ב׳נל צדו המערבי עד הגיעו אל מקום צד הנקרא Fretum Gaditanum , וכל זה רק ללכת אל תרשיש אשד בספרד, בהיות נקל לו מאד לבא שמהבנסעו מחוף יפו בדרך שהיו הולכים אנשי צוד וצידון נימיו. וביותר יקשה ני בימים ההם לא היה נודע המהלך הזה סביבות ח6ריקח, באשד זה האיש *יפתרטעוון הנקרא Vasco da Gama היה הראשון אשד ענד אדמות הים הזה בשנת 498! לחשבונם כנודע. לכן אס לא נאבה לקבל תירק אברבנאל,. נניח הפסוק ההוא נכלל אותם שקשה עלינו לפרשם ׳ ודי לנו לידע ני ככל מקום שזנדו הנביאים אניות תרשיש הכונה תמיד על תבנית האניות הדומות לאותן שנעשו עיי חדשי תרשיש. וזה מה שרצינו לבאר בזה המקום. י״ש״ר כרובים בין השמות אשר הועתקו מלשון עבר אל שאר הלשונות גלי שנוי הוא שס כרוב נהיות כך שמו ברוב לשונות העמיס הנודעות לנו, גס הע־ זקנים נתבו תמיד בהעתקתם Xt$uß1f1 בכל הפסוקים שבא בהם זכדון זה השם, והוא ממה שיורה כי מיסדי הלשונות או החכמים המשתמשים גהס לא מצאו בלשונותיהם מלה נאותה לסמן גה רעיון הכרוב,. או שהיו מסופקים במובנו ולכן הניחו השם העברי גלי העתקה אשד על כן כפלים ישתוקק המשכיל לדעת מהו המובן בשם כדוב? וקנה בחקירה זאת אין לנו מקוד אמד לשאוב ממנו ההתחלות המצטרכות דק כ״ד ספדי הקדש המיוסדים על אדני הנבואה והחכמה העליונה, וכל הסברות האנושיות המדברות בזה הענין אין להן חלק באמתתו ני י אס נערך הסכמתן עם פסוקי התולה והנביאים, ני מהם תוצאות האמת והצדק. אמנם אנו רואים שהתורה נקשה להסתיר מהות הנדונים, כי נפעם הראשונה שנזכרו בסיפור תולדות אדם אמר הכתוב (בראשית ג׳ כ״ד) וישנן מקדם לגן עד? אח