Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 168]

©* ( 166 ) *e י,’י!נ*ננו0, נשמתו מותרת בכוכב קאגיופוס(כוכב שבת בעל המדרגה הראשונה ׳ ואינו נראה בחלק וויייסכגוס י הוא היה רב החובל בספינת סייייט, תמונתו: ראש אדם עומד על כלי חרס שלמים׳ מלא נקבים נקבים, ויש אומרים שהתמונה הזאת לאתצירדבר אחר, זולתי כלים מלאים מי דן!ם ׳ שלהם כרעו כ״כ לפעמים המצרים הקדמונים ב.ךןי בעקדה רבה וחריצות נפלאה דרשו אחרי פר לעשותו אליל "פיש• כפי הסופר ע(יי׳ו נכר ונבדל הפר הזה בכ״ט סימנים אשר הראשים שבהם אלה: כל גופו היה שחור, ורק בהרת אהת לבנה ומרבעת על מצחו• על גבו כדמות נשר• בזנבו שורה כפילה של שערות. מתחת ללשונו כדמות .ראש ילק• ובעת אשר נמצא פר כזה׳ ימי מועד וחג בכל ארץ מצרים• האליל החדש הובל עד "ע״עיס, ושם נתקדש לאלוה בשמירת מנהגים מיוחדים לחנכתו• ימי חג של ויי!יס קדושים, בהם צמו והתענו. ואחר זבחו זבחים, ובכל זמן שהבשר על המוקדדה, ידיהם מתופפות על לבם ומצחם• ואחר אכלו מן הבשר המצל מן האש, בקול המון חוגג• יתר שאת ויתר כבוד לאליד1 ייעי״עי, בעיר דיושפיןיש• לכבודו קדוש בעיני הטיבנים דהאיל לא אכלו -מבשר ד־וצאן, וזבחו והקריבו לו עזים• רק פעם אחת בשנה המיתו איל אחד לכבוד אלילם, פשטו את עורו מעליו ׳ ותלוהו עליו; בימי אדו העמידו אצלו תמונת העיק׳5""* כאלו בא עתדה לשחר פניו, ולהפך קדוש בעיני יושבי »ענועל> העז, לפי שיראו את ד־זשעיר פייו; ולכבודו זבחו מכבדיו ועובדיו ובחי צאן• גם לירח סגדו וכרעו ברך, ובימי מלואו. דהקריבו לו חזירים, שהיו טמאים בעיניהם׳ ואינם ראוים להקרבדת׳ בלתי לירח לבדו, ולאליל היץ ב»?"®• בימי חג האליל הזד־ז הידת החוב מטל על כל אחד ואחד לשחוט חזיר, לפני פתח ביתו; אולם ברגע השחיטה השיבוהו אל רועה החזירים שממנו קנוהו• ולא די להם העבודות האמורות, כי אם מדי