Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 153]

3» ( 151 ) לרבנו הגאון מוהר״יל זצ״ל.אגרת מלאח דבר* חן וענוה לבקש ממנו הקמיעה• הרב הצדיק האמתי זצ׳־ל, הידוע ומפורסם לחכם ונבון בתהלוכות העולם, ושנפשו לא רצתה במעשי תעתועים כאלה/ אשר אין להם יסוד בחכמת כוחות הנפש. וגם אין להם מקור בתורת הישרתי ׳ לנהג על ידם מעת אשר אין נס נפרץ׳ ואין איש מופת בישראל לא חש אלה דברי׳ הכתובים באגרת, ולא שעת אליהם, וימאן בתחלהלס?הראלהבקשה, אולם בשומר אל לבבו הטוב והישר, את מצב האשה האמללה נכמרו רחמיו אליה, לעשות כרצון הדורש אליו* החכם יבין לאשורו הכל יעשה בדעת ובתבונה, כן התחכם רבנו חרל לפעול פעלה זאת בעצה, למען היות עלד־ז לתרופת מחלת האשה בלי עבור חק השכל, ויקחעלה אחד קטן רבוע, עשוי מעור בהמה נעעמיי״עמס ובהניחו חלוק בלי רשום בו אות אחת, שלחו אל בעל האגרת חתום בחתמו, וצוה לתלותו בצואר האשה ולהזהירה, שאל תשלח בו יד לפתוח הקמיעה, כ♦ בפתחה, האותיות פורחותבאויר, והכתב מחוי, האשה שמרה פקודת רבנו זצ״ל. ובמשך איזה ירחים שב ורפא לה׳ וסרה רוח השגעון ממנדה, והיתה בראויה ואולמה כיום מועד, והיתהזאתאו בסבת הרפואות שנעשו לה מידי הרופאים, או מעצם בטחונה, ואמונתד־ז בחכמת וצדקת הרב ז״ל ובכח הקמיעדה, או משתיהן יחד, הד־יא ידוע לכל מבין בחקיררת הנפש. שהבטחון בחכמת הרופא תפעל פעלה יתירה, במרפא הלי הגוק, ובפרט בחליהנפש, כי הגו והנשמהצמודים* ימים אחרי כן, גדלה תשוקת האשה לראות מעשה ^כתב הנפלא וצורות האותיות הנוראות, אשר בכחם הכשופי פעלו ככה להסיר ממנה המתלה הרעה, ולא נחה ולא __ שקטה העתיק 3נל מקום (uvliHfi ווזלין!׳!יין ^עמריבענענו פער^ענט ו״ןט) ולא עיין העי3 לם3דיל לפי עני! המשניות, אף שהעתקתו 3שאר מקומות נמנה מאוד, ותמונת תמיד, לפשע המשני) האמתי נפי פירוש היזפלשיס, אשר העמיק האנס הזה 3הם 3עמל הר3ה, ורק 3מקותות מעועות עעה ושגיאות מי יגי! וזה קרה לגדולי עולס•