Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 145]

( 143 ) &£ מית נאומאל״י הדוח תשאס * *)! היש צדקה גדולס מזאת,, להכין נית הלמוד, שיהיו גס הילדים האומללים והנדכאים עוסקים שאר שעות היוס נתודה ומדע ולא יהיו נתונים אל הנטול ועצלות? היש שכר המת מזה שנדע נלנננו, היות משען ומשענה לגנים נעזניס ונאנדים, גלמים ומשולחים אל המקרה הרע להיות בני אניוניס או יתומים אין י*3 ואין להם עוזר? הלא נפשנו תגיל נקרננו לאמור: נתמכנו היו המיס האניוניס לאנשים יקדים יודעי נינה ודורשי מכמה, מועילים לייצדת אנושי, ונסומכי נפש קדוניהם, אנשי יקירי רוח משמחי אלהיס יאכשיס! כחנו ועוצם ידינו עשה להם ההצלחה הזאת, אשר זמני יננייי! הנרכות אשר ינדכו על פניכם תחלנה על ראשכם ותהיינה לנס מליצי טונ לפני כסא אני כל אדם, ואחר מותכם כי תנוחו נשלוס הל משכנכם, דוד ודוד יזילו דמעות נסכי תודה על קנדיכס, ויקדנו יכחי לג מאושר על מעשה צדקתכס הלא הנסיון יעיד שעל מוח יעלה שושן תפיק ריח לכל עונר, ומנני דלת העם ההמוני, מהולכי בית המדרש יצאו חכמים וסופרים ממלאים הארן דעה, והיו לנס ולמופת, ימוד ולתפארת ישראל **) כאמרס רל מרנה ישינס מדנה חכמה אנות *) די!ער חיבע[טשחנד דעת חונפערלייןי5ען זזיששינגחנגעש, ליענו דך דצשבחר ph!חוושטווג ווונר ווין דער!וו נגען נ1ו?ווו*וקרוכלליי0 וווו דיו• ט!!־יוגענד ווהנע וו!ןע חויפדנש, דך ןע!בשש חיבעיזיוששען ׳ דען גחנלען ש וזג ווין דען גווששען בעשעפטיגונגשלח! הערונך טלענדערש, ווונד •גיש דששענפערדערבענדען פסילען דיוו קחששבחרסשע לייש חיוזרענו לעבענש 'שעדשעש וועע וויין גע£יר;ןפו;1לעש וזערן ודע בו1ען טלעגש, ווען דוו• חללגעדויינע tahn ווינשד׳עשסירש, קוון ער בייוו די!ער פערדערבשוזייש גלייצנילטיג בןייבען? פדייליך געכישעש דיו! קלוגהייש, ווען hn| דך ניצש פערדריטליכקייטען לוליהען וויה, לו טווייגען, וובער ווי:ש דער ווחדזרהיישש [יבענדע »וון •יך חתיאער ייינער »’עצטיג גענוג דיח ווווהדר\יס לו ווונשערדריקקען? רווכד לייגען דיח פחלגען דער גיעבששען חונוויטשענהייט _ חין דעו[ העברעחיטען חונשערריכש, דיוו »חן הייש לו ש וו גע, בייוו דען ערווחקשענען יינגלינגען וואהר ניואגש, ניצש חיוו חונרעצש »וון החנדעלט, _ווען »חן ניע חייו ווחרש געגען!!ןלפע פערנחכלעששיגונגען טפריכש V *) תדי דגרי גענין זה זכור אזכור דגר אתד מתולדות אדם גדול גישראל, ה״ח הרג הגאון הצדיק האמתי התכס המנהדם המפורסם מוה״רר זרת איידלין •לללה״ה מפראג,שהיהתחניני ילדי גית המדרש דק׳קהזה* הילדים האלה גני עניים וצרוג יתומים מאנות הדלים ילמדו אצל הדגנים גגיתס מומש וגמרא על הסדר ישן נושן, זולת זאת לא ילמדו געניני ענרית מאומה , גס לא נ״ן ומשניות אף לא דקדוק לה״ק והרג הצדיק הנ״ל נתעורר מעצתו מרוג שכלו הנולד עמו, ע״י ראשית פרי התלמוד שאסף שס נילקונוו יאסיסת תגרים להוסיף אותן נתורה ולהגניר חיל ואל התדע השתוקק ועמל 5ה והיה לאור נוגה נתלמוד ופוסקים וגס למורה דרך גמלאכת האשגון יגתכמא ההנדסה אשר תגר ספר גהן נס היה נס ומופת לדורו גיראתו י*יקתו וכל אשר זנה להנות מזיו אור פניו לא ילאה לספר גשגת תומתו יג® ייי אדס ועתה יתלונן גצל שדי עס המיסד הגית הזה, צדקה עשה‘ גיפראל 1*0יי מלקו גארן הגמול 1