Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 141]

&* ( 1J9 ) 4^c .נא לשמה *) וזו אמת כפי הנסיון אולס כל זאת 33ימ הספר מקום׳ fw תלמידים לכיס. שכל אחד מהס מפז להתרומם על זולתו ולהתנשא על סגרו, והיא ס3ת ההתלהכות וה3עדת החשק אל הלמוד, ואשל המעהו אל השקידה וההשתדלות להוסין׳ אומז ולהר3ות השגחה וגם להתנהג כמוסר כרצון המודה• (י) בביתי הספר הפתוח לכל הרוצה ללמוד שס, גדול ככוד המורה _ וידאופו 3ל3 התלמידים יתד מ33ית א3ופ מטעמים אלה ל1.) הנער הלומד כבית אכיר יחידי ואין ריע לו, אומר 3ל33ו 3גאות דוחו: כיתי אני שונן, וחדרי משוח כששר אני יוש3, מי אדון לי? חס «י אירא ואכבד? הלא על שכרו יכוא המודה, מליומנו הוא אוכל המשקנו הוא שותה, וכמעשהו ישולם לו מכית א3י 3מיט3 כספו־ כשניר פעלו יחשבהו התלמיד וביד א3יו לגרשהו ולהחליפהו כאחר כמשקו, יחיה מוראו וכבודו? (2) המורה בשגס בשר הוא ומעיל חומד לבושו, גל ימלט מעשות לפעמים דברים אשד,לא יעשו נגד פני הנער כהיותו 3בית אחד 1 הרי שלא לשתה הוי, יש מי סלומד התורה לא להתחזק על.ידה גאמונת ת' ויראתו ולדעת המצות והחוקים הנכללות נתוכה לקיימן כהלכתן ומחיל על יין מלק לעו׳הג, כי אם עוסק 3ה כקורא נשאר ספרי חכמה ומדע להשגיר צמאונו גידיעת ענינה שלה יעלוזו תתנו מסורי וקורות העתים ותוכן המצוות ־ אמנם אין פניה אחרת גלמודו רק החשק אל התורה שהיא מקור החכמות והוא עכ״ס עוסק גה תמיד כהתגוננות עצוהה ועיון רני ועי״ז שיעתיק גספורי נפלאות הגורא וגנסיס שנעשו לישראל, ויעיין געוג עעס ודעת המצוות שנתן להם לזכות אותם, ישתרש חוזק האמונה והדת גלגו ויירא לידי יראה אלהים ומעשה המצוות כתשפנון וא'כ סופה לשתה ־ וע׳ז אתוס: לעולם יעסוק ונו' כונתם על העוסק תחשקת ידיעת התורה אגל שלא לשמה נדי שיזכה לתיי עו״הג מכ״ש סופו שיגוא לשמה עיייששוקד 3ה נהשתולמו יג ־ ויש מי שלומד רק מפאת פניה ומחשגה זדה שגלנו אין נפשו אליה להשתוקק אל חכמתה ני אס לומד להתפאר נדי שיקראוהו רני או מנס ■ וירגדוהו וא*נ לא לגד שיתרחק תמיד מן הרכז אמתת התורה ולא יגיע אל תכלית המנוון התנה להשיג חיי נצחי אלא שהלמוד עוד לו לפוקה ולמכשול ני מתון שלומד גלי עיון ועומק רק, גשנווויות הענין ולא ירד לסוף דעת התורה וסתצות יתרגו נהן ספקות ויפול גתגונת השאלות שלא יכול להתיר אותן נמיעונו הפכתו והסוף סתחלם אמונתו ויופסדו דיעותיו ויגוא לידי אפיקורסות וניטול המצות• וע״ז אתרו (תענית' ז׳ ע׳א) כל העוסק כתורה שלא לשמה נעשית לו סס המות נונתס גמי סעוסק מתשוקת הנגוד או מפניה אמרת, הלמוד נמו סם נרפואה שיתן הרופא לתולה נדי לרסאותו ממכתו ואס יצטרך החוצה כפי הכנתו שצוה הרופא אז מועיל לו ויפיג «ייאותו אגל אס לא יעשה כן לא לגד שלא יועיל אלא סאיק צו וינדל חליי «ליו וימות (עיין תהרש״א נח״א) ועס הוצעה הזאת אזדא לה קוסית התום' סס שראו סתירה נין שני מאתריס אלו ותירוצס רותק מאוד סכונתס על מי חלומו לקנתר ני אין יונן מן השלילה שלק לשתה החיוג סל הלמוד לקותר ' יתעצמו יוגנו דגדיהס להיסן נל העוסק לשמה געשית לו סם חיים, הייני מי שלומד לדעת חכמת התורה ומשפט מעשי המצות נדי סיקייחן וינחל עי׳י יינק לעו׳הג נעשית לו סם חיים לסי שהשתמש ניפואה נפי הכנת הרופא ויתרפא ועוד יש לי הרגה דנרים נזה גהנדל שמוש לשון מכתים נמה שאמדו לפעמים נתלמור לשם שטיס ולפעמים לשמת ואין נאן מקומו להארין י