Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 138]

( 6ג* ) (ני לא למדו ספלי קדא על הסדד ופסוק אחד על נכון לפי מלי3מ הלשון, וטעם הענין ידע אחד מני אלפים) אן« לא שמות מלכי יהוד? וישראל ודברי הימים למושלים נתונם, ומה כסנה על ידם באורך הזמ? לא ידעו כראוי, לא שמו עינם בספלים המעמיקים נמכמת אלהית בחזוק יסודי אמונת ישראל, ולכן אין מלה בלשונם ואין מענה כפיהם ונסתמו דלתי שפתם להשיב לשואלם לבד מפי איש חנם לב מאמונה אחרת בענין הדת, ובוז יבוזו להם, ולא על העומדים לפניהם כרחל נאלמה, לבל לעגו, כי אס על כל בית ישראל כדי בזיון וקצן>, כי מ| הרועים יקישו על הצאן, ואמרו שה נאלמה ישראל. לא תאר להם ולח הדר, אבלה ממכס חכמת קדם ובינת ימות עולם הסתתרה! ואלה מ? התלמידים אשר לא חלק להם בינה יתירה, לחתור ים התלמוד והפוסקים (הצריך עמל רב ויגיעה עצומה, נדידת שנה בלילה ואבוד כח הגוף׳ עד שקצר אורך חיי האדם ללמוד שתי תודות בדוחן פי שנים ולמלא אשפתו מהן בלל חלקיו ובכל סעיפיו הלביס והדחביס) יצאו מבית המלרש כאשד הלכו שמה, ריקם באו וריקם שבו, והזמן נאבד באין תקוה להשיבה, התלמוד לא עלה בידם והמקרא לא למדו, ואין חלת אחד בידיעות ההכרחיות למעמד האדם בחברת הכללית היה באמתחתם , שכלם נתעקש בלמודם, שלא על הסדר והסברא הישרה, והס נבונים באילן מבלי מצוא עוד הדרך אל האמת* אין תודה ואין חכמה, את דעת ואין לרך אח, אין יראה ואין אמונה. ומותר האדם מן הבהמה אין! ומה היה סופם? הם היו להם למשא וגס למעמס הקבק אשי מוטל עליהם לפרנסם ן נפשנו תאבל נזכרנו את העתים הרעים האלה! ידעתי אחי ידעתי כי נפוגותם מציור הינק הזה, כמוני כמוכם נפעמתס! על כן נסורה ונפנה אל ציור נחמד אף נעים מזה, אל הימים אשר אנו חיים בהם, ני בבחינה זאת טונים הס מאלה אשר חלפו למו, שהאבות משגיחים על בניהם לחנכם כראוי לפי השגת שכלם, ועלינו להודות ולהלל לה׳ על כל תגמלוהי להפקיח עינינו למול ערלת לבבנו לחמול על עמלינואלו הבנים, לשית מחשבותינו אל תכלית טובתם ולא לעזוב אותם משולחים אל המקרה נאשר היתה מלפנים• הלא כעת כל מעיינינו בהצלחת בנינו להטיב דרכם ולהישיר אדחותס, וכל חפצנו וישענו להובילם אל התכלית המכוון, שילמדו את הטוב ואת המועיל שירגילו לעשות הצדק והיושר, את החובות לעצמם, לאלהיס ולדעיהם' אבל אמרו נא לי אחי! אס כל זאת בדצונינו הטוב לעשות, מם יועיל לנו הרצון והחשק? היש.די בחפץ נפשנו לבד? הלא ידעתם לא המדרש עיקר אלא המעשה? אס נתן ה' בקרבנו כח לפעיל למה יישן הכח בנו ולא יתעורר אל הפעולה? למה, נהיה כחולמים אשל בהקיצס מחלום הטוב ונפשם ריקה? קומו והתאוששו! אל תנואי ידכם בחיקכם נדיני דוח, חקקי לב! התאמצו להניא רצונכם הטובמ? הנח אל הפועל! התחזקו למענכם ולמען בניכם ולמען דוד אחלון יולד! שביאתי אתכם עונים בי לאמוד: ,הלא אנחנו עושים כל אשל בכייני .לעשות, הלא אנחנו בוחרים לנעורינו המודים המובחרים הנמצאים