Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 137]

SM ( 135 ) «3 מזן> וזה3, גנזי מלכים אבני מפן חמדיס סיורים, סחורת צמד וצידון ומדכולת תרשיש, אס זרעם יהיה נ3ער מכל נינה ומוסד, ננהמות ידמו, ח3דיס לאיש משחית תד3ות אנשים חטאים? מה ישתכרו 3ניהס 3הר3ותס חיל ועושר, וני יהיו כנענים נכ3די ארן 3ידס מאזנימרמס, השולחים אניות 3ל3 ים ופורשים ספינו* לאיים דחוקים, אס נפשם לסוטה נמתולת הנערות? הלא נמשכה יתהלכו כל ימיהם, חרפה יעטו ונושתילנושו נאדחס לחנדת אנשים מנינים, הלא גדש יגורשו מהסתופף נית משכילים! על מה ישען חסד נינה ניוס עניה הון לא יועיל? 3מה תתנחם נפשו ניוס צרה אס חסן אמונה נל אפו? ניוס שואה יסאון כי יזעף ים הדאגה, וננכי המחתה ישטופו, נמה יקים סער לדממה, להשקיט מהומת דוחו השחה ארצה, אס כל חכמה ודעת יעדדת ממנו? הנער נפנופו ממלאכתו לעת נטות צללי ער3, ונפשו חשקה להתעלס נאהניס, השעשוע מאין ימצא לו אם ינצד ממנו כל מדע? נמה יסעד לננו מענודת היום? הלא את התאוהינקש, ויהנול אחרי ההנל, 3ח3דת לצים להתרועע נמהמורות חטאים יפול מנלי הוסיף קום ואנחנו דאינו בעינינו ונאזנינו שמענו, הרכוש יחלוף, העשיר ידל, ומה היה גורלו אס הוא חסר חכמה ודעת? הלא כמתהלן ינוא דישו, ואין 3ידו מאומה להתכלכל עצמו והוא גנזה וגמאסי אם נשאלה לימים ראשונים אשר ראינו, הלא יכא3 לננו נהעלותם על זכדוננו! דוד ודור ענדו ההורים לא שמו לנס אל חנוך יניהס וסדר למודם 1 ולא חשנו היות חונתם להשגיח על ילדיהם נעין הנמינה רק כאשר ידע הנער את חוק התלמוד אשד הוקצב לו מרנד מדי שנוע נשנוע (שהיה עליו לכנד אבן ונטל החול, כי לא למדוהו הדגנים הטי3, להנין הענין ולרדת עומקו כי אס לצפצף ולהגות כתכי המגיד לאדם מה שיחו) לצדקה נמשנה לו, והמלאכה סיתה דיס מי חש לנער נער? היש דורש אל עלם קטן? גדלו הנערים הלוך וגדול 5לי דעת קרוא מקרא על נכון כפי הכללים, די אס ידו הדה לספוק כף אל כף, ולהדים קולו בפלפול חנריס, שמח הא3 ביוצא חלציו, וגלה האס נפרי נטנה• ואס שפדה נחלתו נשכל ממודד ליש3 קושית התוספת, אשדוהו הורים, פאדוהו מורים, ויהללוהו נשער לנחור הודם מעם אשד נו ישראל יתפאר; אף כי זולת התלמוד נעדר מכל ידיעות העולם אשד נתן אלהיס לענות נו וגס שם ארצו לא ידע לכנות זכרנו את הקלקול היוצא מדוע החנוך הזה! דנים חללים הפיל, ועצומים אנודיו 1 ני מה היה חלק הנמוריס האלה כאשד חזקו והיה לאנשים? אלה אשד צחלמוד הצליחו ועשו פדי (הלא מצעד הס ונער קטן יכתנס) התרמקן מחנדת האדם, מנלתי יכולת להתעדג נין אנשי נימוס, ומחוסר הגנתם יקוצר דעתם נענין אחד מעדני דדך אדן לכלכל פיהם נשפה נדודה צא הגינו, הליכות עולם לא ידעו, והכל אשר נעשה נארן מיום היסדה., היה להם כספר החתום־ תולדות העתים וקורות הזמנים כמוזר נמשנו להם, ננעדיס מכל שנילי המדע נממקרי הטנע ונלי 7עח את אשד מתחת לדגליהם וממעל לראשיהם־ גם ספוד תולדות י&יאל ההשתלשלות הדורות הראשונות וקורות מלכי יהודה נעלמו מהם ני