Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 136]

2X• ( »34 ) «5 התלמיד אשר לפניו ועל פיה ישכיל לגמור הדרך, שתביאנו אל המדינה הראויה ואל התכלית המבוקש, ואז אור האמת ינחהו במישור, ונזם" בידו יצלח לעשות פרש למטה ופדי למעלה להטיב ולהשחיל, ען טי* שגזעו בל יעקר, וני יזקין יקום נגד כל שטנה, אמנם זאת צריבה שקול הדעת, ידיעה רבה ורחבה בחקירת הנפש ונמותיה;שקידה והשנייה יתירה, המה טובה ועצומה, ועל כלס סבלנות הדנה ויושר לי המחנך; כי עמוקה חכמת החנון" הצריכה התבוננות גדולה ועיון רב• אכן שכלה אמת, והעוסקים בה באמונה יאכלו פדיה׳. עוד זאת דעה מקובלת מימותקדם, ומוסכמת ןנכל חכמי דוד ומר זקנים עם נערים: שמבלעדי תכנת בתי החנון הפתוחים לכל שוקד על דלתותיה עשיי ועני יחד, מתוקנים על צד היותר טוב ומועיל, בל תכון הצלחוי המדינה י ולכן בכל מדינות תיירחעח יעצו החכמים היושבים ראשונה במלכות, יודעי עתים ונבוני לב, הדורשים טוב לעמם ורצויס לאחיהם׳ מבקשים שלום האלם וחפצים בטובת הכללי וברוממות ממשלתם, להקים בתי ספר לבנים קטנים, שמה יאספו הרועים להשקות עדר עדי לבדו מבאר מים חיים וכמוהם עמלו סופרי העמיס בשביל תועליי קנון הכללי, לגול את אבן וחשכה, וההרגל מעל פי הנאד, בחנים v ספרים יקדים נעניצי חנוך ואמון בנים, והקלו המעמסה אשל נבלה על שכס המורים והתלמידים, בפנותם ינסלת הלמוד לפני שניהם• כי העריכו לפניהם ענינים נשגבים בחכמות רמות נסדר נאה ויפה* ובלשון צחה וקלה להבין כפי ערך מושג התלמידים * הס סקלו כל אח בגף והאירו שנילי הלמוד, פלסו מעגל מעוקם והניעו לקח טוב, באוש! שהמורה והתלמיד יבואו שעלי חכמה ובינה בלי תלאות ועיפות * אכל מה לי, אבות הישרים! להעתיר דברים עליכם נענין שידעתי כמוני? הלא אל נבונים אדבר, ואל משכילים אשים מלתי, אי בנם אשר לא נסה הצג דגליו בעמק הברכה, לשבור צמאונו ממעין נאת! מימיו לא יכזבו, הס ספדי החנון החדל לספוד כי אין מספד 3כל לשו! וספר? מי לא מלא את אשפתו בידיעה זאת מחנוריס טוניס ישנים גם חדשים? ואס יש לספוק, אולי יש אחד בעיר ושנים במשפחה הפונים אל עסקיהם מבלי בין בספרים האלה, ההולכים אחר בצעם ועל משמרי* מחיותם עומדים ולא קמים ולא זעים ממנס, בהיות הפרנסה והנלנלם דק מגמת פניהם ועל רוחם לא יעלו לקנות דעת מספר; כי העת ל• יתננס השב דוחס ועד ארגיעה לשאוף צל, ברוב עמלם להביא מכלי* ביתה, הלא גס זולת זאת באזנם ינחנו ובלבבם יבינו, שכל מכליי, קניני תבל ואחרית כלי פעולת האדם הצלחת בנים, ושאין יתרון לאני,1 בכל עמלם שיעמולו תחת השמש דק טובת בניהם התלויה לבד בדיניו טוב ומועיל ובלמוד מסודר! הלא כל יגיעת האבות בשביל בניה5* ויוצאי חלציהם, וזולת זאת הכל הבל ודעות רוח בעולם העובר; נ’ מה יועיל לאבות כל הונס, אס תולדותיהם תהיינה סובבות נפי* מדבר, ריקות מכל חכמה ודעת? מה יתנו ומה יוסיפו להם כל אוצדוי* כסף