Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 135]

( 133 ) K2 דברים נכוחים *) לעורר לב האבות על הבנים לחנכם באופן יותר טוב ומועיל, וללמדם תורה בסדר מתקן, וני יש מעלה גדולה ויתרון רב ללמוד בבית הספר, מקום אסיפת התלמידים, העשירים והאביונים יחד על הלמוד בבית אבות בד בבד, מטעמים ישרים למוצאי דעת הערוכים במכתב הזה. וכל־בנץ־ למיד ה' ורב ׳שלום בניך (ישעי׳ לד י״ג) הענין היקר והנשג3 בכל עניני מדע הוא חנוך הבנים וסדר למודם. הלא הוא יסוד מוסד ואבן פנת כל אושר האלם זמני ונצחי! על כן ראוי לכל איש משכיל ויקד רוח לשית לגו אליו. ולהתכונן איזה סדדך יכשר להגיע אל מחוז המפז הזה, ולעורר האגות על חוגתם נחנך גניהם גלמוד טוג ומתוקן גימי ילדותם; כי הזמן הזה נאה לקגל הלמודים ההכרחיים להס לדעת תודת האדם ותורת הישראלי• געודנו הנעדגדאשית זמן שנות חלדו, לגו פתוח ורחוג להיות החכמות והמדעות ייודדת גו; ני לב הילד כדונג לפתות עליו פתוחי מותם, וכאבן שיש אשר אם יומק עליו גענז גדזל ועופרת גל יזח ממנו נצח, אמנם גחלוף מור הנערות. אז תכנד המלאכה, ולשוא יעמול הזורע זרע אמת, נאשר יורה לנו הכסיוך כל נבון דגר יודע שיש לכל נער ונער דדך מיוחדת וכרמוק מזרח ממעדג דחקו, מזמות זה מזה; ומה עמקו דברי החכם מכל האדם נאמדו: חנוך לנער על פי דרכ1י גם כי יזקין כל יסור ממנו ז הנתוג הזה כלו אומד תעלומות' חכמת המלך?ידיעת תכונת האדם גס כשהוא ילד רך ונער קטן גמעלליו יענני ׳ יא כל התכונות שווע ולא כל מדות נפשיות דומות; וכאשר נגדל טגע ה5עד החומרית מטבע הנער השני, כן רוחם שונות וכוחות נפשם ממחלפות, כידוע לעוסק גמלאכת התנוך• לצן לכל ילד וילד אורת קיטי, שיוליכהו גו המורה כדי שיגיע אל המסלה הנכונה מגוא היכל המורה והחכמה המוסר והדרך ארן * המודה המגין צריך למקור תכונת התלמיד ) המנת3 הזה יזנרתי נצורת אנרת נשנת תקע״ל, ויעדתיו לשלחו נמחנה העירי0 אסר אנכי יושג נתוכס אולם נינותי לעתים ההם ני עוד חין זמן לפזר ני אס לאסוף אותו הניתה וכן היה נמום עמדי ויותוס באוצר ננכמגי עד שזה־ ימים לא ננירים מצאתיו ונשותי עין עליו ראיתי שנכללו נו ונדים אמתיים נענין למוד הנערים ואמרתי: יצא המנת3 הזה, לאתי בני ישיא‘ * אשר לננס יכילו הגוונ והאמת, דינינו מתוכו ני את הכווב והמועיל יציחי, וחפצי להסיר המנשול,־־ ולמזק נדק והיה זה שכרי! 4