Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 133]

( 13a ) «S לא מצינושס רבי מסג עד סוף ימי בית שני כדוד שראה החרבן, כמו ל' צדוק, ל' חנינא סגן הנהנים, ר' אליעזר, ל' יהושע וחנליהס ׳״עיי? הטעם נעל! ל3), וקודם לק לא היו נקלאיס החכמים אלא בשמם, שמעיה ואנטליון, הלל ושמאי, שמעון בנו; וכשלש מאות שנה ייתר החלק נטלה השמיכה ובעל שם רבי, והאחרון מן המוכתרים גשם יה נלאה שהיה ר' הלל 3נו של ל' יהודה הנשיא בנו של לבן גמליאל פנו של רבנו הקדוש, והוא ר' הלל דורי עשירי להלל הזקן, והואשקנלה לדנו שתקן חשבון העמד שעליו כל ישראל סומכין כיון ש3טלה השמיכה “מ היה אדם גדול מחברו, התחלו כל העם להקרא נשם רבי קריאת השם הזהרנו המחלוקות נין המדקדקים האחרונים, יש קורא רבי משרש רבח על משקל פרי; ויש קורא דבי ויש ן?י ושניהם מוציאים המלה מן רב משרש רבב; ויש קורא רבי מן ד3י המלך, •ויש קורא ךבי בפלס פח פתי, ולפי הנראה זאת הקריאה האחרונה היא הראשונה בזמן, שהרי ר' אלעזר הקליד מותם שמו בראשי ייייזות אלעזד בדיני קליד, ניו״ד אחריהדייש, וכמהו אחדים מבעלי הקרונות שאין להם פחות משמונה מאות שנה, על דרך זה חותמים ׳זמם ׳ ואע״פי שנעל ויעתד יצחק (סימן ע״נז) מתחזק נגד הקריאה הזאת, נאמרו שמאחד שמצאנו דבי המלך בפתח אין לנו לומר אלא רבי יפתח, מכל מקום קשה הדבר להטעות קריאת הראשונים ־ אלא "עדיין אפשר לי לומר שהקריאה האמתית הראשונה היתה בפתח הרייש, יייל אמ״כ כשפשט המנהג לקרוא לכל אדם כקטון כגדול בשם רבי, התחכמו להבדיל בין הקדש ונין החול, וקראו להדיוטות רבי בחירק, ’הניחו רבי בפתח לחכמים הסמוכים, וכן הניחו הפתח לשאר כנויירב, ימו ומורא רבף כמורא שמיס, קראו רב׳ו אלופו ומיודעו, שמעולם ראינו ולא שמענו מי שיקרא רבה רב1 בחירק, זאת נראית בעיני פשלה הגונה• י: 3טל, פעל יוצא, ענינו בל׳ מקרא כענין נ^א; הן איים כדק יטול (ישעיה מ') וינטלם וינשאס (שם כדג); ובלשון חכמים הרחיבו ליראתו, ושמשו נו על הלקיחה שיש עמה הגבהה: נוטל אדם את בנו (שנת כ״א) נטל את המחתה (יומא ה'), בית שמאי אומדים לאיטול ׳!י־א א״כ נענע מנעוד יום ונ״ה אומרים עומד ואומר זה וזה אני נוטל (יום טוב א ), הנוטל אס על בניס (מכות ג׳); וגס על כל לקיחה יכל דדך שתהיה: לא כל הרוצה ליטול את השם יטול (ברכות א׳) , גם על ההסרה, כמו הנוטל צפדניו (נדה דף י״ז) כורת ומסיר צפרניו, P1 יזקן: ואינו חייב על שיטלנו בתער (מכות ג') ואצל הידיס אמרו נחילה קשור עסלמ״דלהורות על הרחיצה: מוזגין את הכוס ואח*נ ן״לי? לידים (ברכות ח') , נוטלין לידים לחולין למעשר ולתרומה ׳״גיגה ל), נעל לידו אחת (ידים 3׳.); וטעם המליצה הזאת, הגבהת הכלי ג 1