Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 131]

מה אני לבא כקהל, גראה כדור שהיה 3ה'מ מקום מורן לכל מי שהיה גי הפק כרכר הלכה וכן כאכל רצפי (פ' ח׳) כשהיה ל׳ שמעון כנו של ד' עקיכה חולה, לא כיטל (ד עקיכה) בית מדרשו. אלא פיקדו (לכנו חולה) כיד שלוחו; כא הראשון ואמר לו (לר׳ עקיכא) נטען (ייאנש תרגומו ואיטען), אמר להם (ר' עקיבא ליושבי 3ה״מ) שאלו (כל מי שיש ׳לו שאלה אל ימנע מלשאול ממני), עד שבא השני ואמר לוהכביד, החזירן לתלמוד תורה, בא ־השלישי ואמר לו גוסס, אמר צהס שאלו, כא הדציעי ואמר לו השלים, עמד ומלן תפליו, וקרע את בגדיו, ואמר להם אחינו ישראל שמעו, עד כאן היינו חייבים כתלמוד תירה, מכאן ואילך אנו חייבים בכבודו של מת• הרי מבואר שההולכים לכ״המ היו שואלים איש איש ספקותיו, ועל שם כך נקרא ביתהמדרש• וכן אתה רואה מדרשו שלד' תנחומא. נקרא מדרש ילמדנו, על שם השאלות שהיו הקהל שואלים את החכם ואומדים לו: ילמדנו רבנו; "לא שר׳ תנמומא היה,מתבל דבריו בקצת דברי אגדה, למשוך לב העם "ליו, וללמדם מוסר ומשלים• יב שם התאר משרש רבב, תחלת הנחתו כל' מקרא על מה שהוא מרובה במספר: הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו• ואמרו ורב יעגוד צעיר (בראשית כ״ה) וטעמו כמו רב ימים, כלומד גדול וכן לא לבים יחכמו (איוב ל״ב) כמו זקנים־ ועל צד הרחבת הלשון אמדו רב כמקום גיול ככל ענין שיהיה: קדית מלך ר3 (תהליס מ״ח) מושיע ול3 (ישעיה י״ע); ולשון זה מורגל יותר כל׳ ארמית: כגדול החל תלגומו נרכא שרי, ודנו יתדה הוספת לי (דניאל ד׳) כמו גדלה כעברי מלכא לדניאל רבי־(שם 3') כמו גידל, כל מלך ר3 ושליט (שם) ענינו כל מלך כל שד וכל שליט, לאדיוך ד3 טנחיא די מלכא (שם) כמו שר הטבחים, ומזה נבוזראדן שר טבחים (מלכים 3' כ"ה) וכן על כל ר3 כיתו (אסתר א'), על כל של שככיתו, ובסמיכות הרבוי ודבי המלך (ירמיה מ״א) כמו ושדי המלך; וכן בני עמון קראו לעיר מלכותם רבה ־• וישחיתו את כני עמון ויצורו על רכה (שמואל 3' י״3), ולהיות שהשם הפרטי הזה הוא בעקרו ש״הת, לפיכך יקבל הסמיכות: הלא היא כלבת 5יי עמון (דצדים ג') ובלשון חכמים מצוי מאד לשון רב על הגדלה ומשיבות מפאת יתרון החכמה : עשה לך ר3 והסתלק מן הספק (אבות ״ ), ואין ערינו מלמד ממש, שזה אין צריך לאמרו, מאחר שדוב חכמתם י•" היה אלא כעל פה, והיה מן הנמנע שיתחכם אדם כלאמלמד, אכל ענינו שאף אחר שלמד כל צרנו יבקש לו אדם גדול ממנו, לשאול את 5יו נשיולד לו שום ספק ־ וכן תראה כתלמוד: אמר רצי יוחנן משוס יש״גי כל שאינו מניח כן ליורשו וכו׳ קשיא דרכי יוחנן אדרכי יוחנן, לא?שיא הא דידיה הא דדביה (כתרא דף קי׳יז), וידוע שרש״כי קדם הרכה יד יוחנן ולא היה אפשר לד״י שיהיה תלמידו שלרש״כי ממש, אלא אחר שהיה רגיל לומר שמועות משמו, הרי עשאו לעצמו ר3 וגדול• ונן "גינו: שנן מצינו כדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלאשנידכריס כנכד קראו לכו (אבות ו׳) ־ וכן מצאתי שנתב החנם ר׳ אליהו להרש״כא וז״ל ט 1 4