Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 129]

3>» כ 127 a* f גורלות, ועלה הגורל למי-שעלה, ומי שעלה לו הגורל הוא קנה «שפנו עשיית העצורה וזה תרגומו (acquistare ii dirit.to) ומן הענין הזה ג״כ הוא אמרם: נש נר שלש זנה לשלש (גרנות דף ז׳) וזה תרגומו (eriiare!״) אח״כ הדחינו הוראת השרש הזה עול מעט, ושמשו נו כהורות על הקנין ד לך זנה נמקחך (מנחות. דף מ״ד) קנה אותה לך לאשה, ונן ולא זניתי שתאמר יציאת ,מצרים נלילות (נרנות אי) לא קנית׳ הידיעה הזאת, נלומד הרמז שיש לדנר זה מן התורה, ונןפירש הדמ״נס, אנל מה שפירש נו רע״נ״לא נצחתי לחכמים" איננו מדוייק, שהדי מעולם לא נחלקו חנמיס אם מזנירין יציאת מצרים נלילות, ונז יומא חידש הראיה מן הנתונ ולא חדש עצם הדין, ומנמיס שנחלקו על גן זומא, על מדרש הנתונ נחלקו ולא על הענין, ואפילו היתה המחלוקת יענין הדין, הנה לא היה רא״נע המצח אלא נן זומא, ושרש זנה לא יודה על הנצחון לא נל' מקרא ולא נל' משנה אלא נל׳ תלמוד, והוא שיוזכר אחריו מי היה המנוצח, נמו נהא זננהו ר'• אליעזר לרננן ־ דרש, השרש הזה אשר נלשון מקרא ענינו נקשה ומפוש ושאלת דנד נעלם, יורה נלשון חנמיס המפוש נדנרי התודה, להנין מהם לגד שאינו פשוט וגלוי ־ אמרו (יומא פרק ח') את זו דרש ר' אלעזד נן עזריה, מנל חטאתינס לפני ה' תטהרו, ענרות שנין אדם למקום יום הכפורים מנפר, ענרות שנין אדם לחנדו אין יום הנפוריס מנפר עד שירצה את מנרו: הדי זו דרשה, נלומר חקירה נעומקנוונת המקרא, ואיננה דנדי אגדה נלל ונן (שקלים א׳) אלא שהנהנים דורשי! מקרא $ה לעצמן, נל מנחת נהן נליל תהיה לא תאנל, הואיל ועומר ושתי הלחם ולמס הפנים שלנו, היאך נאנלים: גס זו חקירה נעומק הפשט, יאס לא היו אלא דנדי אגדה, לא היו החנמים מניחים אותם שלא לשקול ונן (נדכות יא׳) ולא זניתי שתאמר יציאת מצרים נלילות, על שדרשה נן זומא, למען תזכור את יום צאתך מארן מצרים נל ימי חייך, ימי חייך הימים, כל ימי חייך הלילות: גס זו חקירה נעומק הפשט, להוציא ממנו דין ומשפט; אע״פ שנחלקו עליז דוג החנמים ואמרו ימי ייייו הע״הז, כיל ימי חייך להניא לימות המשיח, שהוא מתישניותדעל ששט הנתוג• וכן (שקלים ו') זה מדרש דרש יהוידעכהן גדול, אשם היא אשוס לה', זה הכלל כל שהוא נא משוס חטא ומשוס אשמהילקח יי עולות, הנשר לה׳ והעורות לנהנים, נמצאו שני נתונים קיימים, משם לה׳ ואשם לנהנים, זה נאמת נראה רחוק מפשט הנתונים, אנל "יל' לא היה נראה כך. למי שאמרו או למי שנאמר לו־ וכן נעניןספל ייזקאל: העלו לו שלש מאות גרני שמן וישג נעליה ודרשה אין ספק "דלש וחקר לפרש פשט דנריו נאופן נלתי מתנגד לדנדי התורה, שאם ״* אמד נו אלא דנרי אגדה, הנה היה פשט דנריו סותר דנדיהתורה "תחלה־ וכן צסכהדרין (דף צ״ט) והנפש אשר תעשה ציד דמה, זה "נשה נן חזקיה שהיה יושג ודורש נהגדות של דופי, אמר וכי לא היה ׳י למשה לנתוצ אלא ואחות לוטן תמנע ותמנע היתה פלגש, וילך יחונן נימי קציר חטים וימצא דודאים נשדה: גס. אלה חקירות על ״״ט הנתונים, אלא שהיו של דופי וננוונה דעה ־ ונן (תמורה פרק ודרשו הני עת לעשות לה׳ הפרו תורתך, אמרו מוטנ תיעקר תורה ואל