Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 127]

a* ( צ«1) *& נעלי הלשון; כן ראוי לנו שנקבל נל שאר המלות שק3לו אותן רבותינו חכמי המשנה שהיו יושבים נארן, והס נעלי הלשון, והס שמסרו לנו נל מה שידענו ממנה יא טח ענין זה לעת עתה, ואומד ידידי, כי המלות העבריות הנמצאות בכתובים, פעמים רנות שהרחיבו קדמונינו את ענינן, והשאילו אותן להוראות, כמו שהדבר נוהג נן מדוד לדור בכלהלשונות; וההוראות האלה נראה בעיני שראוי למי שיעמוד למנר ס׳שדשיס שישים עינו עליהן לבאר לנו אופני השתלשלותן מן ההודאה הראשונה, ולבדר וללבן בדיוק ובצמצום על איזה דרך השתמשו בהן רבותינו; והחקירות האלה לפי מה שאחשוב רנות התועלת תהיינה, אם מצד מה שנשלים הבנתנו בדברי חכמינו ז״ל, ואסמצדמהשנעשירלשוננוהקדושהנבנינים ומשקלים ושמות ופעלים ולשונות ומליצות שונות שלא באו בכתבי הקדם, ולפעמים נ'כ שממון־ לשון מכעיס נוסיף ידיעה בלשון מקרא עצמו ־ וככר חפצתי בימים שענדו לנסות המלאכה הזאת, וכתבתי באוד רחב על קצת מלות מלשון מנמים אשר מוצאן מלשון המקרא, וגס ני ילעתי שגס המעט שכתבתי בנאור המלות ההנה דחוק הוא מן השלמות, מפני שלא יתכן לפרש אפילו מלה אחת מלשון חכמים בשלמות אס לא יהיו תחלה לאחדים בידנו כל המקומות שנאה בהם המלה ההיא במשנה ובתלמוד, וכבד אין ספק כי הדנה הוא מה שנשמט מזכרוני יומר ממה שנזדמן לפני נעת כותבי; מכל מקום לא אמנע מהניא הדברים לפניך ידידי ולפני כל אוהבי התורה והלשון, אולי על ידי זה יתעורר מי שחננו ס׳ הפנאי הצריך להחל ולהשלים המלאכה ניתר שאת וביתר עז• נכנס בנין נפעל משרש ננס הנמצא במקרא נענין אסיפה: לך כנונז '!' את כל היהודים, וכדמי ישראל יכנס, והוא קרוב ללשון ארמית שאומרים בה כנש כמו שלח למננש לאדחשדפניא (דניאל ג׳), ומזה בית הכנסת הוא בית האסיפה; וכן אמרו כפרים מקדימים ליום הכניסה (מגלה א') הוא יוס התקבצס, וכן ע״ש נמנמה נא היו נכנסים (תענית ד׳.) לא היו מתאספים• והנה לשון ׳נמס בהודאתו הראשונה הוא נרדף ללשון נאסף, וכמו שהטמא כשהוא נטהר וחוזר ומתחבר לחבריו שהיו ידלין הימנו נימי טומאתו, נקרא בלשון מקרא נאסף, כמו ואספתו מצרעתו, כן בלשון משנה יקרא נכנם: משעה שהנהנים נכנסים לאכול יתרומתס (ברכות א') משעה שחוזרים להתתבד עם אחיהם הטהורים לאכול עמהס תרומה; וכן מצאנו בברייתא: משעה שהכהנים מטוהרים לאכול בתרומתם, משעה שיןכהניס זכאים לאכול בתרומתם, מטוהרים וזכאים הוא פירוש נכנסים אבל אח״כ הושאל לשון זה להורות על הניאה באיזה מקום, מפרי שהמתאספיס באים לאיזה מקום שיאסוף אותם: הנכנס לכרך מברך שתים (ברכות ט') #^זסרת, שם דבר לשוןנקבה, ענינו מלק מהלילה; שהיו השומרים ־ יי שומרים קצת מהלילה והולכים לישון, ובאים אחדים נמקומס, ושומרים זמן מה, ובאים עוד אחרים תחתיהם כמנהג אנשי היזיל גס בימינו, וזמן עמידת משמר אחד נקרא אשסוךת־ עד סוף האשמדת הראשונה (ברכות א') ־ ובברייתא נחלקו דני ורבי נתן, דני אומר