Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 125]

I 6*. ( 3ג* ) *9 צדיקים, ינהלו מפניהם ולא יעצרו נח לעמוד מדם, רק יהיו כמשועממים נתוך הקמים עליהם; וצנן יתמו חטאים מצלי שתהיה מלחמה נמתנה: וכשראה משה כך, מיד עמד ואמר מי לה׳ אלי, ולא פחד לסכנת הלויס והנה לא חטא אהרן רק צעשותו את העגל אשד עשה להציל נפשו מני שחת, כי ירא לנפשו; כי כתוצ ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהיס, שלא התחננו אליו אלא גזרו עליו צהמלט שיקום ויעשה יצרכם, ואס לא יעשה יהרגוהו; כי זה טעם כל לשון קהלה שאחריו ער, כמו ויקהל עליהם קדח את כל העדה: אצל כאשר ראה שהם אומדים אלה אלהיך ישראל, מיד חשצ צלצו איך יעקר את השרש ההוא הפודה ראש ולענה, והתחכם לטרדם צשמחתס, למען הפיל עליהם פתאום אנשים צדיקים ויכריתום, כמו שעשה דוד לצבי עמלק אשד פשטו על צקלג (וזה טעם צקמיהס, כי לא יפול לשח קימה, דק על מי שיקום על היושצ לצטח אתו, כמו ואתם קמתם על צית אני היום ותהרגו את צניו שנעים איש, ויקומו על נעלי הנצעה ויסצו עלי את הצית לילה, כי פתאום יקום אידס, הלא פתע יקומו נושכיך) והסתכל נתדגום הירושלמי, המכונה תרגום יונתן, שתרגם חג לה׳ מחר מגא קדם 0׳ ממד מננסת קטול נעלי דננוי אלץ דכפריז צמדיהון; לא שיהיה זה פשוטן של מלות חג לה' ממר, אלא רמז רמז לנו המתרגם, על פי קנלה 0היתהנידו, שנךהיתה כוונת אהרן נאמרו אליהם לחוג חג, שימותו נעונס, ויפלו ולא יקומו• אלא שירד משה וקדם וזנה, ונעשה הדני על ידו, ואס לא היה משה יורד ציום ההוא, אין ספק שהיה הדני יעשה על ידי אהרן; ואף עלפי שנגמר הדנר על ידי משה, הלא אהרן התחיל נו, ני הוא טרד אותם נמשתה ושמחה: לפיכך ספד הנתו3 צשנחו ואמר כי פרעה אהדך ואין ספק שאלמלא היתה דעתו לטונה, ואלמלא שעשה את העגל להציל נפשו ולא מרוע לנ, אין ספק שלא היה הקנ״ה נושא לו פנים להחיותו ולקדשו לכהן לו וכן האדם המשליך אחרי גוו •איזה דנר פרטי שמוטל עליו לעשותו, י או אפילו שאין מוטל עליו לעשותו, אומדים עליו שהוא פורע אותו דנד (negligere); נמו ותפרעו נל עצתי, פרעהועל תענוד נו, שמעו מוסר וחנמו ואל תפרעו, תורע מוסר־ ואתה ידידי שלוס־ נאור מצת לשונות מלשון חכמים הנשר הגדול הרמנ״ס ז״ל נפרקים הראשונים ממאמרו הנכנד מורה הננוכיס פתח פתח גדול ל3עלי חכמת הלשון, ולא רנים מהם חרמו השכילו ללכת אחריו נדרך אשר סקללפניהם־ הנה סרג ךל מנאי תחלה גדר המלות נהודאתן הראשונה העצמית, ואח״כ מפרש והולך הסתעפוח> ההודאות המתדמנת והולכת נדדני ההשאלה מדרגה אחד מדרגה