Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 123]

SSM (1*1 ) MS וע3דהו > קודם שתעבדהו דע אותו ודע מה טוב בעיניו ומנה הוא מפן) שאס אין אתה עושה כן, יתכן שתעשה לכבודו מה שהגרים עושים גכ3וד אליליהם, ותהיה כוונתך רצויה ומעשיך מתועבים• וזהו שהוצרכה התורה להזהירנו פעמים רנות מלעשות לכבודו יתנדך כחקות העמיס; מנין שנאמד ולא תלכו נמקות הגוי, ובחקותיהס לא תלכו, ופן תדרוש לאלהיהס לאמר איכה יענדו המיס האלה את אלהיסם ואעשה נן נם אני־ וזהו שאמר ירמיה אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הנמר גגנורתו אל יתהלל עשיר בעשרו, ני לא חפצתי באלה, כי אינני אלהי החכמה או אלהי הגבורה או אלהי העושר, נאשר יש לגויי האדן אליל על כל דבר ודבר; כי אס בזאת יתהלל המתהלל נאשר ישכיל וידע מי אך ומה דרכי ובמה אני חפן, אז יונל להתהלל ולומד ישרה לדני בעיני ה, שהרי אני ה'אין דרכי רק לעשות חסד משפט וצדקה באח ני באלה חפצתי, והעושה כמעשי וההולך בדרכי לו לבדו נאוה תהלה, כי הוא הרצוי לפני וזה ג'נ ענין ני חסד חפצתי ולא ונח ודעת אלהים מעולות, יכן אשגבהו כי ידע שמי, כי השם מורה על תנומת הדנד, וטעם ט ידע שמי ידע מה הוא סס התאי הראוי לי, והנה הוא יודע דיניו י»׳• ימה שכתוב הגמר בה״אהידיעה ולא כן חכם ועשיר, טעם הדבר נ* האדם יקרא חכם או עשיר בבחינת עצמו בלי שנערוך אותו אל אחדים, כי הוא נעצמו חכם ועשיר; אך לא יקיא אדם גבוי בבחינת עצמו, כי אם בהצטרפותו עם אמרים, כי איננו ננור אם לא יהיס גוני על אמרים: והנה הגמר ענינו הגמד מחבריו: 1$* זאת תקח מידי גדר שדש פרע לכל מחלקותיו סרע יקרא השער אשר אין בעליו משגיח עליו, ולא יקלענו בקליעה ולא יסלסלנו גלל, וגס לא יגלחנו; דק יגדל כדינו, ואינו חושש לגדל פרע שער ראשו, ואין ספק כי המגדל שערו לקדושה לא יסלסלנו להתנאות בו); והמניח לשערו שיגדל כדרכו, הוא יקרא פורע ראשו (ראשיכם אל תפרעו, ייאשו יהיה פרוע, את ראשו לא יפרע; שלשתם אמורים אצל המדוכאים *דאגה אבלוע אשר מטבעס למאונן כל תקון לנוי) והנה לפי וה אי אפשר לאדם שיפרע רק את ראש עצמו לא את ראש חברו, הואיל ופריעת הראש איננה מעשה דק העדר מעשה, כלומד העדר הגלוח או העדר תקון השער, לפיכך גס כי לא יגלח יאונן את שמעון, ולא יסלסל ישערו, מכל מקום אפשר לו לשמעון לגלח את עצמו, או לתקן שעדו יידו, והנה אי חפשי לראובן שיפרע את ראשו; ואפילו יאסור את ידיו ימלי ברזל, הנה לא הוא פרע את ראשו, דק הנריח אותו שיפרע סיא עצמו את ראשו, כלומר שלא יתגלח ולא יתקן שעדו! לפינו אי ״פשר שיפול לשון פריעת ראש אחדים, נענץהנמת השער שיגדל כדרכו; ילא יפול הלשון הזה דק על סתירת קליעת השער, ני הנה אם יסתור לאימ את שעדו של שמעון, הנה יהיה שערו כאלו לא תקנוהו מעולם, יגאלו הניחו לו שיגדל נדרנו, והנה ראשו פרוע־ מכאן אמדו חכמים יסוטה: וסותר את שעדה; כי כתוב ופרע את ראש האשה, ואי אפשר י5יוע ראש אחרים בדרך אחרת וכן מראם פרעות אויב; ני הנלחמים י״זיקיס בשער אויביהם לתפשס, והנה הם סותרים קליעות ראשם,