Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 121]

46 ( 119 ) 4« הלמעלה, והנה מצאנו עטרת זהב גלולה) וא״א לומר נתר גדול כ*, איננו רק טס של זהב המונח על המצת ומקיף את הדאש; לא כן העטרה העולה היא למעלה לנסות את הראש מנל צד, ואפשר לה שתהיה גדולה וקטנה בקומתה, עד שמצינו עטרת מלכם ומשקלה נכר זהב, יאין ספק שהיתה תלויה עלהנסאוהמלך ממיס בה ראשו, בלי שתכנן עליו וזה טעס ותהי על ראש דוד, כי מאליה היתה תלויה ועומדת על ראשו י הנזר הוא חצי כתר, כמו שהיה הצין הנקרא נזר הקדש , וננזד ממלת זר והנרן תוספת להקטין ני איננו זד שלם ־ והיה הנזר מצריד ציצים ” ופרחים, ע״כ נקרא ציץ, וזה טעם ועליו יציץ נזרו יחרביעיר/ הבדלת שני השמות מטה שבט שנים עשר בני ישסי נקראים שבטי׳ לא מטות, וזרעו של כל שבט נקרא מטה: הלא תראה וגס את אחיך עטה לוי שבט אחיך, מטה לוי הס אחיך בני לוי, ולוי עצמו הוא שגט אביך, שממנו בא אביך• ומפני שראש המשפחה נקרא קנט, והיה גימי קדם ראש המשפחה הוא נשיא בתוכם; על כן נקראו הנשיאים יהקציניס שבטים, וזה טעם לא יסוד שבט מיהודה, וכן דן.ידין עמו נאחד שבטי ישראל, וכן וקס שבט מישראל, וכן ראשיכם שבטיכם ואיננו ממוך, וגני השבט הנקראים באמת מטה, הס נקראים ג'כ לפעמים שגט, בבחינת אב אחד אשר לנלס; ומכל מקום נקראים על הרוב מטה, שסוא שמס העצמי, ועל המעט יקראו שבט, אשר לא יצדק*בהם דת גהשאלה ובמובן הטבעי מטה ושבט דבר אחד הס , רק כי המקל בצד ■ראשו יקרא שבט ובצד סופו נקרא מטה \ והנה שבע ע? ממטה אע׳יפי שהס מדובקיס בגוף אחד י והחמישיךן הבדלת ארץ, אדמח ותתלוה אליה הששית היא הבדלת איד נשיאים עב ענן שם ארן כולל כל עובי העולם ופנימיותיו, ושסאדמה לא יכלול דק הפנים הנראים והנענדיס להוציא לחם: לפיכך ברכת בורא פרי האדמה איכה כוללת פימת האילן, כי האילנות מעמיקים שרשיהם בתחתיות ארץ: ע״כ כתוב כל עצך ופדי ,אדמתך ■ ומנה יובן מה שכתוב ואד יעלה ק הארץ והשקה את כל פני האדמה, כי האד איננו הענן העולה וחוזר ויורד ומשקה, שהדי עדיין לא המטיר ה' אלהיס, כי באמדו תדשא הארץ לא נתלו עדיין המאורות, ילא היה השמש מעלה נשיאים; אך האד הוא לחות שהיתה' עולה מבטן האדן, והיתה משקה את כל פכי האדמה העליונים הנראים, כי למה היתה עדיין, כי בו ביום בלבד נבדלו הימנה המיט, והנה הלח בהיותו יול מן היבש היה עולה מטבור האת עד פני האדמה והיה משקה אותם, יסנה מה שאנו קורין (vapori, esalazioni) אין שמס אלא נשיאים, ני הס המתנשאים ועולים למעלה; אבל שם איד אין ענינו דק לחות הנימית בגוף (umidiia) ־ והנה ידוע ני הלמות הפנימית בגופות היא שגה להיתר חלקיהם ולהפסדס, ני לפי יובש הגוף וקושיו כן יעמוד ’מיס רבים; ע״כ יקראו העברים אל ההפסד והשבר איד ־ ונבדל השם היה משאר שמות הקרובים לענינו, באשר האיד הוא שבר לא בא מסנה יייצונה , דק מרוע האיכות הפטמות, אס ברוב העוונות ואס בכל כיוצא : על בן אחד שאמר כי קרוב יום אידס אמר וחש עתידות למו, ”ייני דברים שהיו עתידים ומזומנים לבא מקדם, שלא היה אפשר להם להמלט