Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 120]

O* ( *18 ) וזה המלי לעשות בהבדלת שתי מלות הטעם ♦חח♦ יחד ♦חך!, מורה שווי נין שני ה37דס, ויבא להורות ששניהם 6וים! "י שהם באותו ענין שהם מ37ריס 3ו כאלו הס שויס: כי לא א'ש במוני (הוא האל ע7 שאוכל) אעננו נ3א יחדו במשפט; הדה ויולדי* יחדו, 3מודיס וזקנים יחדו, כאלו כלס שויס; אחרישו אלי איים ולאמי® יחליפו כח יגשו אז יד3רו יחדו למשפט נקד3ה, דדך לעג, נקרב לילשפט באלו הס כערני, ע״כ אמד יחליפו נח, ש*תג3דו ויתאמצו לבא במשפט עם האל יוקף מורה חלוק בין שני ה37דיס •. יחד עשיר ואביון, בי יראה חכמי® ־ ימותו יחד כסיל ונער יאבדו, אע״פי שיש יתרון ד3 לאלו על אלי זה ימות בעצם תמו וזה ימות בנפש מרה יחד על עפר ישכבו והנ® תבין מה שאמד איוב: לו שקול ישקל כעשי ־ (היסולין הבאים עלי) והוי*’ (עונותי) במאזנים ישאו יחל כי עתה מחול ימים יכבד (כעשי יומי מעונותי והותי) : ע״כ אמד יחד לרמז שאין ערך עונותיו כערך מכומיי׳ ותבין ג׳'כ מה שכתוב כל קציניך נדדו יחד.(ואז היה עדיין הפרש נ’1 זה לזה בכבוד ושררה, כי אין כל הקצינים במדרגה אמת, רק זה גדיי מזה) כל נמצאיך אוסרו יחדו (ואז הושוו כלם באחד, קטן וגדול ש® הוא בשניה), לההבדלח השנית אשר תקח מידי היא הבדלת שני השמות נו® י גביע, כוס הוא כלי גדול, עשוי למזוג נו את היין י וממנו מחלקים אח"כ לכל המסובים, ושופכים לתוך גביעיהם; והו" נגזר מלשון תנסו על השה, ויהי המכס לה', וכן שדש נכס נאלמיא ענינו חתוך הסימנים וחילוק הצואד ־ כוס הוא הכלי שהיו הקדמוני® קוראים (craiera) , וגביע הוא (biachiere) שלנו והנס הביו בי כוס ביד ה' וכל כיוצא בזה, כי הוא משל לקוח ממנהג הקדמוני®׳ שהיה בעל הבית מחלק מן הכוס הגדול לכל המסובין כרצונו, ונןואמ' את הכוס על כף פרעה, לא שישתהו כלו אלא שימלקהו, והנס תניז בי כבשת האיש הרש לא היתה שותה מגביעו ממש דק מכוסו, כלומי שהיה מחלק לה בכלי אחר מאותו יין עצמו שהיה הוא שותה; ינ1 מפתו תאכל ולא מקערה שלו: והראיה הגמורה שלא אמר בכוסו תשלו? אלא מכוסו ־ ואפשר ג׳־כ שלא היה בעל הבית מחלק מן הכוס לנג המסובין, אלא שהעבד היה נותן הכוס על כפו, שיראה אס מזג יפה ׳ ואח״כ הייה העבד לוקח הכוס מכף אדוניו, ועובר אצל כל אחדמהמסוג] וממלא את גביעו; וזה טעם גס עליך תעבוד כוס, שהיו מעבירים ״״ הכוס אצל כל אחד ואחד■ וטעם שס גביע, אולי ני בצורתו הי® דומה לגבעה ׳1 ב וההבדלה השלישית הבדלת שלשת השמות עטדח, נתר־ נז?י העטרה סובבת הראש סביב סביב, וגס חופפת עי-י מלמעלה שנאמר ועטרת תפארת על ראשיהן; ונגזר שרש עטר מן ע® יי ראש, הכתר איננו מכסה את הראש מלמעלה, רק יסובנו סגי3וי*יוץ׳ והוא פתוח מלמעלה, כעין כותרת העמודים, וכעין כתר ספר תוס שלנו; והוא מלשון כתרו את בנימן, שענינו הקפה מ, ,יצד> לאחפיט•' מלמעלה \