Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1828 - תקפ״ט
- Date
- 1828-01-01
- Page
- [Seite 113] (sequence 113)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 72% known words query
- IRI
…/4782723-4784825--2215-4784939- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
( in ) מזבחותיך ה׳ צ3אות, ואני מתנודד ולא אמצא מה שאמפון, והנה הצפוד מצאה בית וקן, ואני אינני מוצא־ והכה אמת כי הפירוש הזה נותן טעם לשבח במקראות האלה, ואולם עדיין לא התבארו לנו כל מלותיו יכל אותיותיו בדקדוק וצמצום, כי מה ענין לני ובשדי ירננו אצל נכספה וגס כלתה נפשי, והס שני דברים סותרים זה את זה, זה דנה וזה קינה? ומה טעם את מזבתותיך? והיה דינו למזנמותיך אם הוא מוזר לנכספה וגם כלתה נפשי; מלבד כי דחוק הוא משם יותר מדאי• ואמד ממשכילי העמיס (OSaverio Mattoi תרגם את הכתובים האלה על הדרך הזה: נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה', ומתי יבא יום אשד ל3י ובשדי ירננו אל אל חי? הלא כמו הצפוד אשד תמצא לה בית ודרור תמצא לה קן, כן היו לי לבית ולקן מזבחותיך ה' צבאות ועדיין אין המקרא מדוקדק, כי הלא: כן היו לי מזבחותיך היה לו לומר, גם מלת מצאה איננה עולה יפה, ונראה ני נכון היה תל פי הפירוש הזה לאמר: גם צפוד תבקש בית ודרור קן לה, ואני (אבקש) את מזבחותיך: כי אמנם אין טוב לאדם להתברך בלבבו לאמר: הבינותי כתוב אחד, בהגיעו לתת טעם לדברי הכתוב דדך כלל, כל זמן שלא תעלה בידו לתת טעם נכון לכל תבותיו ולכל אותיותיו בתכלית הדקדוק ועתה ראיה גס דאה איך כל דברי הכתובים האלה על מקומם יגאו בשלומ¬ ית מזבחותיך ה' צבאות מלכי ואלהי פונה הוא למעלה אל לני ונשרי ירננו אל!1 חי, והטעם: נכספה וגס כלתה נפשי ללכת לחצרות ה', שאוכל בהגיעי לשם לרנן אל אל חי בלבי ובשדי (שיהיו פי ולבי שייס) בהיותי את מזבחותיך (אצל מזבחותיך.) ה׳ צבאות מלכי ואלהי, ינדבריס האלה אמן: גם צפור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה אפרוחיה: בלומד בהיותי אצל מזבחותיך תעלוזנה כליותי כמשוש צפור גמצאה בית ודרור כי תמצא קן לאפדוחיה על כן אזמר לה׳ ואומר: הנה בא היום אשד מצאה לה הצפוד בית, ודרור קן לה לתת שם אפרוחיה ־ הנה התבארו הכתובים בתכלית הדיוק וי,צא טעמם נחמד ומטס ולפני ירח דור דודם(תה לי' ע״ב) למזמור •הזה כתבו אחד מהמשוררים על שלמה (כדעת הראנ״ע), והגישו מנחה אל דוד בזקנתו (אולי ביום המשח שלמה למלך ׳"יי 7וד), והוא תפלה על הצלמת בנו המולך תחתיו; אפס כי פן ש’בהו המלך ויאמר קצת בחיי? הכניס בתוך דבריו המאמר הנעים לזה; כי הנה בו ימשיל המשודר את המלך דוד אל השמש אשר הוא יעצמו עצם מאיד, וכן דוד בזנות עצמו עלה לגדולה, והמשיל את "^מה בנו לירח המקבל אורו מהשמש, כי כן מלכות שלמה ירושה היתה?ו׳ יעוד ני לא יגה הירח עד בא השמש, וכן לא ימלוך הבן עד מות ״5יי; והנה אמד לנכח דוד: ייראוך עם שמש, ייראו בני אדם אותך עיד השמש מאיר, כלומד בעוד בחיים חיתך, ואסרי כן ייראו את V3, והטעם כי לא ימרוד בו שלמה בחייו,נאשר עשה אבשלום; אך