Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 112]

&* ( lld ) 44@ שראה עשו ני שלח יצחק את יעקב פדנה ארם לקחת לו משם 6ש& ׳ ומזה הנין עשו כי דעות בנות כנען בעיני יצחק אביו. ולפיכך הלו ולקח את מחלת בת ישמעאל; הנה אס נן מה צורן להזכיר ני 3רד יצמק את יעקב? ומה טעם להשנות הדבר, ני בדך יצחק ׳ בבלכי אותו? אנל אמתת הענין היא, ני עשו היה מתברך בלבנו לאמראני ידיד אני, ואלמלא שיעקב גנב ברכתי בעקבה, מימיו לא היה מתברך; וכשראה ני בדך יצחק את יעקב בכוונה ורצון, גס ני כנד עקב א" אחיו, אז התחיל עשו לפקפק בלבו לאמר; שמא איני חביב לאבא יוחיל מאחי כמו שחשנתי, שאם לא כן איך יסציס לברכו אמרי אשד רמני? וכשהתחיל מפשפש ומוקד מה טעם רפתה אהבת אביו מעליו, דאה ני בברכו אותו (יצחק את יעקב) שלח אותו הדנה ארס לקמת לו משם אשה; ואז הבין כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו, ואז ידע מפני מה רפתה אהבתו ־ וגס דבר אמר דאה, והוא כי שמע יעקנ אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארס, ובזה הנין כי באמת יש יתרון ליעקב עליו * ני הוא שמע לקול אביו ולקול אמו, ונמנע מלקחת מבנות המקום׳ והלך אל המקום אשד הורוהו, והוא לא כן עשה, ני זה שנים רבות שהיה מחזיק בנשיו אשר היו מורת דוח ליצחק ולרבקה: ואמרי שהסתנל בכל זה. ראה ני לא יוכל לקנות אהבת אביו; אלא בלקיחת נשים כשרות, וע'כ לקח את מחלת בת ישמעאל; אלא שבפחזותו לא הנין׳ כי בהביאו אשה כשדה לשכון עס שתים נשיס רעות תרבה המהומה והקטטה יותר מבתמלה, ולא ראה ני היה לו לגרש תחלה את הכנעניות׳ שלא להיות טובל ושדן בידו והנה נתחוור ענין הפרשה הזאת, ונתבאר לפי מה שאחשוב בארי מדחיק כל תמיהה וכל מכשול, ואתה ידידי שלום, וכל אוהל התורה־שלוס ואין למו מכשול־ באור נהוגים נפרדים הנני 65אליך היום ידידי מביבי! בביאור קצת כתובים קשים מלוקטים הנה והנה, בתורה בנביאים ובכתובים; וזה יבא ראשונהפסיח גם צפור מצאה בית ודרור קן לה וגו׳ (מהלי׳ פ״ד) הרבה נדחקו המפרשים בנאור הכתוב הזה מבלי נתון לב לפיסיח טעמיו, ני חשבו אשד שתה אפרוחיה חוזר לאת מזבחותיו׳ ואין ספק שאס הייה הדבר כן לא תאר לי ולא הדר אל המקרא הזה 5 ואמנם טעם עולה ויורד אשד על תבת אפרוחיה, העומד בספרי אמ״ת במקום האתנח, הוא יודיענו כי שני מאמרים הס ונבר הסניינה בדבר הזה דעת אחד מקדמוני המפרשים דל, הלא הוא רבי יהודה I3 בלעם, ופירש הכתובים כן: ננספס וגס כלתה נפשי לחצרות ה' ו״ג מזבחותיו