Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 107]

Af*Sfr.51־ »t ( 105 ) «S באמרי פיך, אלתהיבתוקעי כף, ותעלזנה בליתי, וחתתני בחלומות, יגדתיכל עצמתי שמעו נא תוכחתי, אל ירא בפלגות, מי יתככי כירחי קדם, ורבים כאלה. וכן שני מונחים שלפני אתנח 3מקוס מהפך פשטא עומדים והשני מפסיק, ובגד כפת שאחריו צריכה דגש. כמו נחת שממה בלבי. ישוב עמלו בראשו, אשממה ואעלצה בך, תרחיב צעדי תחתי, כשל בעוני בחי, כי תבא מכמהבלבך, הרחק מעליה דרכך. קשרם על לבן תמיד, יחלץ עני בעניו. ורבים כאלה; והנה התבאר טעם דגשות הנה זאת חקרנוה כךהיא, שנדחקו המדקדקים להכניסה בכלל אתי מדחיק, מה שלא יתכן, בהיות מלת בן מוקפת ואיננה עוד מלה זעירה, "נל הדגשות מדין מפסיק כהלכתו• ואם לפני שני המונאיס יהיה מהפך, *מקום קדמא הוא עומד ולא יפסיק; ולעולם המונח השני מפסיק, כמו "יו היו לשמה כרגע. ונער פרעה וחילו בים סוף, ולמה תשגה בני נזרה, כי עם אבני השדה בריתך, ואחדים כאלה והוא הדין אס על המלה הראשונה מונח עליון שגס הוא במקום קדמא ואינו מפסיק, כמו הנסה דבר אליך תלאה, האם אין עזרתי בי ואחדים י והפך מכל אלה הנמצאים רפים וראוים להדגש, מצאנו שמנה תבות דגושות מדין אפי •מדחיק, וראויות להדפת מפני שהטעם אשד לפניהן טעם מפסיק, ואלה הכה: על עמך ברכתך סלה - ידעו גויס אנוש המה סלה אחסה בסתר פנפיך סלה, כי היית עזרתה לי, אנכי תכנתי עמודיה סלה, ולכה י־ישועתה לנו, כי כל מצותיך צדק, או מי נטה עליה קו, כלם רפים ניעת סרז״ה ואתה ידידי תשפוט, ושלומו ירבה ־>■>•>.$•> «•**❖fr•❖***♦**❖**********❖**»«•♦*❖**«‘* אנכי * * אג אנחנו4 נחנו עם באור ענין ברבות יצחק ליעקב ועשו ^אול נשאלתי בענק ברכות יצחק ליעקב ועשו, ובענק תחבולת דבקה אמנו. הנראה למראה עינים מרעה ועקבה, ולא מצאתי מענה %פיק; ונשהעמקתי אחדי כן המקילה בענין בלעת צלולה. מצאתי ניד העוגה עלי כי כעב תעופינה כל תלונותינו על אבינו ועל אמני ^דיקים. ושאמנם לא היה הענין כלל על הדרך שחשבנוהו עד היום * י״ תיעב בעיניך ידידי השמועה הזאת, קחנה ועיניך שים עליה V ידידי! ני מעולם לא עלתה על דעתו של אבינו הצדיק יצחק עליו השלום, שיהיה עשו הוא היורם את ברכת אברהם, כלומד, הברכה ךננחית אשד נתן אלהיס לאברהם, הכוללת היותו ידיד ה, ושיהיה ה נאנהיס, ושיפרה וירבה ויהיה לגוי גדול, ואשד יירש את האין הנבחרת »