Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 106]

( 104 ) & ומי יודע אס לא החליפו השופלים השמת לגן הראשון הזה עס השמה לנו השני, ששס הסגולתא צריכה מפני האתנח שאחריה? ששית, כל 5ן לעת כשישים לנו אל המקומות שנא נהם העולה ויורד ואחריו אתנח, יראה בעיניו ולננו ינין שאין שס מקוס לסגול ואתנח. אלא לאתנח וזקן•, נמו ויתן בפי שיר חדש תהלה לאלהינו יראו רביס וייראו ויבטחו בה/ לאלהינו נעולה ויורד וייראו באתנח, ואין ספק שאין דין מלת לאלהינו לבא אלא באתנח, ומלת וייראו בזקף, כי לאלהינו מופסק בענין הרנה יותר ממלת וייראו, גם אין הפסוק אדוך בכדי שיהיה ראוי לסגולתא־ שביעית, כל עולה ויורד שבמזמור י״ס כלם באתנח בשמואל 5', והאתנח.שאחריהם בזקף, ולא אחד בהם נסגולתא ואתנח, דוק ותמצא ומעתה אין לתפוס עלי ממה שמצאנו קצת מפסוקי השידה שהם באתנח גס בתהליס וגס בשמואל, כמו מהלל אקרא ה' ומן אויביאושע, ואחדים נזה, כאלו זה סותר מה שאני אומד שאין כח האתנח שבספרי אמ״ת כאתנח אלא כזקן•; כי אמנם במקראות קצרים אחד הוא על הרוב אס יושם נחלק הראשון מהם אתנח או זקן», מאחר שזה וזה מפסיקים יותר מן הטפחא שלפניהם ואמדיהס, על כן בשידת שמואל 3׳ שיש בה פסוקים ארוכים הצדיכיס בהכרח■ לאתנח בחל?על הטעמים לתת אתנח גם במקראות הקצרים שלא היו צריכים לכך, כדי להשוות מלותיו, ובשירת לה א' שאין שם פסוק אחד הצריך בהכרח לאתנח לא שם בפסוקים הקצרים אלאזקף, כדרך שעשה באני הגבל, שלהיותם מקראות קצרים לא שם בהם אלא זקפין, זולתי אתנח אחד בכל הפרשה ההיא, והוא קולי שמנלת, וכן פרשת זנוד ה׳ מה היה לנו אין בה אפילו אתנח אחד ואחר♦ שהתבאר שאין דין האתנח שבספרי אמ״ת כדין אתנח אלא כדק זקף, הנה שקל שיהיה דין הנגינה הסמוכה לו כדין טפחא. אבל דינה כדין פשטא; והנה ידוע ני הזקף אין לפניו תמיד פשטא , שאם אין במלה שהזקף עליה שתי תנועות קודם הנגינה א! ישתנה הפשטא למונח. כמו ויאמר אלהיס. א״נ גם האתנח שנאמ״ת אם אין נו שת♦ תנועות קולס הנגינה אז הנזעם שלפניו אינו מפסיק, ואין דינו דין טפחא או פשטא אלא דין מונח, וזה טעס ויתברכו נו, שהוא נסוג אחוד, שזה מופת שאין טעמו מפסיק- וזה להיות בו מלה שאין בה שתי תנועות קודס הנגינה• לאחרי הדברים והאמת האלה התבאר כי תמכד־עמך בלא־הון, ויתברכו בו, כלותפלות, בעצתך תנחני, נשמדו בעיךדאר, ני־כלינו באפך, ואחדים כאלה, יפה הס רפים, ואין ראוי להדגישם , ני המדכא ההוא שקודם האתנח במקום מונח הוא עומד; אבל כל מדכא שלפני אתנח ובתבה שסאתנח תחתיה שתי מנועות קודם הנגינה. הדין עם הרז״ה שהיא «פסיק ודי« ליז פשעא - וראוי להדגיש נגד כפת שאיוויו• הלא מראה אל־תגעו במשיחי. ובדיה אל־תגעיבמשיחי והיא * > i דגוש, וגן ראוי להדגיש צרפתני בל תמצא. יקדמוני כיום אדי, וימינך תסעדני, ותפדעופלעצתי,דדכיה דלנינעס. ונהמתבאחליתך. גוקשמ באמרי