Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 103]

€5* ( 101 ) היא רפה 3ספלי0 המדויקים מויניציאה, וגס כדפוס פליש עס פירוש לדק שנת קק״ק ־ על כן ידאה לי שהנלל קייס, ושהדגושיס מוטעים . לטעות סופר י ובענין אתי מדחיק אני אומד כי שני מינים המס ־ האמד, כל ת3ה מלעיל כעצם, וסופה קית או סגול, ו3ת3ה שאפדה טעס או מתג כתנועה הראשונה (רק אס יש 3ה מתג ולא טעס אז צריך שיהיה אחלי המתג תנועה ולא חטף) , כמו באת בוא, בתת לי, מי אלה י . '־T-TT TT /V• *י V לך׳ ועשית לף, ארצה בב_ען, מי כמיבד, באלים׳ ועשית רן;יףת<ו. ועשית סירותיו ונפילה גורליות (דגוש כידנך שהגיה מוה״לר דוד , . *S T-״T«T י אלטאדס זצ׳יל) תלנשנה בניות־המלך(דגוש 3מקלא גדולה); לאכןשמה יןךרו•׳ למה תה;ח, כי אין אחרי המתג תנועה לק חטף ויוצא מן הכלל כל וכ״לב שאין ה״א הידיעה נרמזת 3ה, כגון ידעתיובשם, קראתיך בציק׳ כי מלה לטיוב, פשוטה ועריה׳ תפקנה בחיוריהן׳ .והשמיעוה ביהוךה* ואתה אל תתמה על שאני מכנים ככלל אתי מדחיק באלים, קערותיו, סירותיו, שנחשכו עד היום כיוצאים מן הכלל; כי אמנם כן מצאתי ל3על מנחת שי שכת3 על מי כמכה כאלים וז״ל: ו3ספל דקדוק כתיכת יל מצאתי לשון זה: .רוב דווקניס שמדגישים מי כמכהכאלים, וגן קו״ףקערותיווסודך שלועשית סירותיו, וכן הרבה, מפני המתג אשד מחשכין לנגינה ענ״ל• והואיל וכספר הקדמון ההוא כתו3 כי דוב חוקנים מדגישים שלש הת3ות האלה וכן הרבה, הנני אומד כטח כי גם וכעסתה צרתה, ולמדנה בנותיכם נהי, ותעשינה תועבה, ותשברנה פאדותיו, המהבני־־צדוק, המה מוליכות כל אלה וכיוצא כהס ראויים להדגש, ודוב הדווקנים שהזכיר היו כאמת מדגישים אותם, ואינם רפויים כספרינו דק מפני טעות הסופרים שהיה הכלל הזה נעלם מהם * והמין השני, כל תנה שאיננה מלעיל כעצם, רק טעמה נסוג אמוד, וסופה קמן ולפניו שוא נע, נמו והצעירה גס היא ילדה בן׳ הש3עה לי כיוס, אלכה נא ואשו3ה אל אחי, נלכה נא דרך שלשת ימים, ורמה לא היתה בו, ולכצה בו כל האלה, עיני עיני יודרהמים׳ אף חכמתי עמדה לי, כי לא ידו נגעה בנו, כי לא נפלה לו עד היום הטוא, אמלטה נא ואראה את אמי, ועתה' השכעה לי 3ה' (שמואלא' כ"ד), ואש3ה שם (שם כ״ז), ותמר כלתו ילדה לו, ני כת אחא3 היעה לו, כי מה' היתה לו (מלכים א' 3'), ני מלאה גח, ושנתי עד3ה לי׳ אולי יפתה ונוכלה לו, ני רוח ה' נם3ה בו׳ הנדת פניהם ענפה בם, נפשו ירעה לו, וענתה שמה כימי נעוריה, יד ה׳ עשתה י-אח (ישעיה מ״א ואיוב י״3), מידי היתה ואת. לכס, ההיתה זאת 3ימיכם, וחנואותינו ענתה בנו׳ מלאה שחד, מאת ה׳ היתה ואת׳ יכל עולה קפצה פיה, ועולתה קפצה פיר" וידעו ני ידך ואה, והחזיקה גו ונשקה לו׳ חסד ל3 אמרה לו, פתיות וכל ידעה מה, ארןלאשכעה ®ים ׳ נפש עמל עמלה לו, נטעה ברם ני יד אלוה נגעה בי ׳ עצת רשעים