Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 102]

9* ( 100 ) *e£ לי הנשארים אשר נשאלו מן השבי שס במדינה בקעה גמלה ונשרפה וחומת ידושלס מפורצת ושעריה נצתו באש, שבא ויאמרו לי בזרקא סמל מפני שהיה הענין מדוש גדול אצל נחמיה שבכה והתאבל על השמועה וגן כאן ואמר לה׳ היה דינו •בזדקא סגול, אבל כמו שלא נתנל מונח זקף קעון בעלות ועשה מסד עס אדני אברהם; וחבלו שתי המלות במקף והחליפו הזקף הקטון לגדול, בעבור מה שיכבד בקריאה להטעים שתי הברות תכופות זו לזו, כן חבלו ואמר לה במלה אחת, והחליפל הזרקא והסגול בשלשלת העומדת במקום שניהם ־ כן צראה בעיני ־ בדיני בגד כפת המצאת שמות חדשים בחכמות הוא פעמים רבות סיוע לב התועלת למתלמדים, וזה נודע לחוקרים * והנה גס בחכמתהדקדוק, בזמן בעלי המסרה לא הונח עדיין שס נח נסתר להורות על אות בלתי מנוקדת וגס בלתי נשמעת במבטא, כגון בא ליו זך, לי, וגס על אות נמה הנעדרת מן המכתב כמו עשית; על כן אמרו כל בגד כפתדסמין ליהוא לפה, בלממפיק, ואני לא אדע למה לא בחלו האסלוניס לקצר ולומר כל בגל כפת הסמוך לנח נסתר רפה, ואין צורך עוד לומר בל ממפיק, ני במלות בצרהתשים, ידיו תביאינה אין שם נח נסתר אלא צח נראה: וכבר הרבה יתקשו התלמידים בכללי בגד נפת, וכל מה שנוכל להקל עליהם חובה עלינו לעשותו ־ בענין מפסיק נראה לי שראוי לנו לאחוז בדרך התורה עצמה, שהזכירם העופות הטמאים להיותם המיעוט, וכן ראוי שנזכיר למתחילים אי אלו הס הטעמים שאינם מפסיקים, ומאליהם יכילו המפסיקים־ ולהקל על הזכרון הצבתי סימן לטעמים משרתים ממתקוממי תשגבני, ראשיתבותמרכא, מרנא נפולה, תלישה קטנה, קדמא, ודרגא,מונח, מהפך, ירח בן יומו 1 ובעני? דחיק נלאה בעיני להוסיף על דברי המדקדקים, כי כל מלה שכל אותיותיה מעקר הפעל או הפס, ואין בה אות נוספת לסימן הבנין או הזמן או הגוף, לא בכתב(כמואלבה־נא, נירשה־לגו׳ דיקודבה) ולא בהעלם (כמו עשר,־פרי), היא מבטלת דין דמיק5 ומפני זה מצאנו נטה־שם אהלו, עשד׳־לו מתחתלזרו, וגטה־לומחון למחנה, וערום כהד־,־בגד , עריה־בשת, מנדה־בלו והלך, כלם רפים במנחת שי, וגס כי במנחת שי מצאנו חרה־לך׳ חרר,־לי ליונה,. בנה־לה למלכים, נטר,־לו דמלניס ודברי הימים, ברה־לו (ד״הב׳י״ו). נאשר עשה־לי (מלכים א') היה־לגו(שופטים י״ח) כלס בדגש, הנני במקרא גדולה לבם רפים, ובת״נך קדלנרן דפוס ויניציאהאשד הוגה על ידי נמוה״דר דוד אלטארס זצ״ל נרפים הס נדפיס כלם אין נקי, וכן, כלס לפיס בת״נך אתל דפוס ויניציאה משנת תצ״ט מדויק מאד; גם ראיתי כי חדה לך וחלה לי רפויים בספרי אשכנז בהפטרת יה״נ, וכן וטה לו הוא רפה בספרי אשכנז בהפטרת שמיני, גס ופנה דרך לפגי הוא•