Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 101]

SM ( 99 ) «2 וכן ויאמר י ה' אלה' אדני אכרהס הקדה־נא לפיני היום ועשה־&שד עם אדני אכרהס (כראשית כ׳ד) כל הפשוק פירוש ויאמר ונאן יש לשאול: והלא ככמה מקומות מצינו המלה המורה על האמירה כמפסיק פמות, כמו ויא'מר כת־מי אית הגידי נא לי היש גית־־אביך מקום לנו , . י- ( I <׳ י »( I לגין, וכן ותאמר אליו כת־כתואל אנכי כן־מלכה אשר ילדה לנחור, י גי. ) 1 t ) a וכן ותאמר אליו גס־תכן גס־מספואדכ עמנוגם־מקוס ללון, וכן ויאמר *־ץ ץ ( . ) * ) 1 כרוך ה׳יאלהי אדני אכרהס, ואלפים כאלה, שהמלה המורה על האמירה נקודה כמפסיק פתות מן המפסיק שאיזדיה, אף אס לא יהיה המאמר נשלם כמפסיקההוא השני־ — ולזאת אשיכ כי טעם ים לדכד, ני אמנם כאשר יהיה המאמר המשופר מאמר קשור עס הקודם קשר מוכן וניכר, אז תכא מלת האמידה כטעם פמות מן המפסיק שאמויה, כגון ויקת האיש נזם זהכ ושני צמידים על ידיה וגו' ויאמר כת מי את, שהשומע זיקת האיש וגו׳ מיד לכו שואלו ומה אמר האיש הזה אל האשה הזאת כתתו אליה הנזם וה צמידים? אז הדין נותן שלא להפסיק הרכה מלת ויאמר p המאמר עצמו, אתרי היות לכ השומע מצפה לדעת סוף הענין־ וכן הדין כתשוגת האשה ותאמר אליו, שהשומע מצפה לדעת מה השיכתו ־ וכן ויקוד האיש וישתתו לה' ויאמר כרוך ה' וגו', אמירת כרוך ה' קשורה קשר ניכר עס ההשתתויה הקודמת ־ ואולם לא כן הדכר כאמרו ויברך הגמלים מתון לעיר אל באד המיס לעת ער3 לעת צאת השואכות ויאמר ה׳ אלהי אדני אכרהס הקרה נא וגו', שאין ענין האמירה קשור כלל עם הקודם, והשומע ויכרו הגמלים אינו מצפה כלל לשמוע מה אמר, כי עם מי ידכד ועדיין לא נזכר שכא אצלואים או אשה, וכמעט שהמקרא קצר והיה לו לומר ויתפלל אל ה׳ ויאמר, ולפיכך היה מן הצורך להפסיק הרכה כמלת ויאמר, להעיר השומע, שיטה אזנו לשמוע דכר תדוש שלא היה מצפה וכן ויאמר ה' מציון ישאג ומירושלס יתן קולו ואכלו נאות הרועים ויכש ראש הכרמל (עמוס א׳) מפני שכאה הנכואה הזאת כלא שוס לקדמה, שלא כדרך רוכ הנביאים כתחלת התנכאס, וגם שלא הקדים להגיד על מי ועל מה היו דכדיו אלה, ואפילו מליצת כה אמד ה' אין כראשה, הוצרכה מלת ויאמר להיות מופסקת הרכה, לעורר ההתכוננות כדכדי הנכואה הקצרה הזאת' זק ואף מאניא די כית אלהא די דהכה ונספא די נכוכדנצד הנפק מן tew öltw זי ענ«ן ijl&fcw iw ייז הינלא 7׳ גבל ויהיגו לששנצד שמה 7י סחה שמה . ואמר־לה אל מאניא שא אזל אתת המו כהיכלא די כירושלס וכית אגהא יתכנה על ייתרה (עזרא ה'), לעוצם התדוש, שהמלך הנכרי יצוה לאתר משריו שילך לירושלים ויגיא שם כלי גית ה' ויעמוד שס סקיד לגיד ט<־ נ׳**ץ הכית הפסיקו ואעד־צה משאד לכדי הצור, כדרך שמנינו כנחמיה ויאמרו 11 G 1