Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 95]

2* ( t)3 ) Kä מקור בכ״ף ומקור בבי״ת חטקור מפלוה לפעמים עס הנ״ף ולפעמים עם הגי״ת, בפקוו׳, 1 נפקוד; ורמנ״מןעל כשלחו כלה גדש יגרש אפכם מזה כעני: נשלחו, כאשר ישלח, נשידנר על העפיל יאמר נשלח, ואולם עלההוס או הענד יאמד נשלח פרפה אפ ה5ם; אבל נתוך כדי לנוד על פסוק נמצופ הלילה ביטל דבריו ונפ3: ואולם מצאנו המקור עם הכ״ף גם על הענד, נמו ויהי נראופ אפ הנזם ונשמעו אפ לנרי דנקה אמופו, כשמוע עשו אפ לנרי אניו־ והנראה ללעפי,נזה, כי בפקוד נאמר על 1 נד הצעשה 3פוךעמילפ לנד אאר, נפקוד נאמר על לנר הנעשה אמרי השלמפ לנר אמר, והכ״ף כגזרת ממלפני,מעצין ויסי ני יש 3 המלך וניפו שהיא נמו והיה כשנפו על כסא ממלכתו• ויהי נהקשופה ברדתה* ותאמר לה המילדת, נשעה שהיפה מקשה לילל אמרה לה• ויהינצאת צפשה (כי מפה) ־ותקרא שמו 3ן אוני, 3צאפ נפשה קראה לו שם, לא אחד שמפה, וכי מפה מאמר מוסגר ושנצפס לבניך ולנדת נס ־ נשנפך נניתך, ונאו נמערות צורים ונממלות עפר וגו'* נקמנו לעמן האדן ולא עמל איש אפו ־ נהתולע יוסף אל אחיו ולא ידע ־ נשכנה מקומה*. ויהי ננסוע הארון־ ויאמר משה• ויהי נשכון ישראל נארן ההיא ־ וילך דאונן ונפצו איש כופר נפשו לה' ־ נפקוד אופס לא יחמול איש את ארצך ־ נעלופך נהיופס נאדן אויביהם ־ לא מאסתים ובהעלותו־ יסעו־יאשד ראיצו צרתנפשו*נהתאננו אלינו,מזמור לדוד־ננרחד וכן לצננצח מזמור לדוד־בנוא אליו צפן הצניא, נשעה שנא אליו הצניא, 3נר היה עומד נתשונה, ונשנא אליו הצניא הוא היה אומד המזמור ההוא, וזה טעם לך לבדך חטאתי לא שלא היה חטאו מענרות שנין אלם למגרו אלא שלא היה ידוע לאלם אלא לאל, כי אמנם יוא3 שהיה יודע סול מיפת אוריה, צאמן היה לדוד, ולא גלהו כל אלה נני״ת ונהפך ננ׳ף: ויהינלנרה אל יוסף יום יום וגו'* ותתפשהו ננגלו, אחר שלנרה אליו פעמים רנות ולא שמע אליה, ותתפשהו נבגלו ויהי כשמוע לגן את שמע יעק3 13 אחותו ־ וידן לקראתו ־ והיה כראותו ני אין הנעל* ומת, לא מיד אלא אחד ־זמן, וננייעקננאו מן השלה־ כשמעם* ויהי ככלות משה לנתוג וגו׳* ויצר משה את הלויס• ויהי כקרוא יהודי שלש ללפות וארנעה־יקרעה נפערהסופד• ויהי כנוא אנרס מצרימה ־ וידאו המצרים את האש ה ויהינשמוע כל מלכי האמורי־ וימס לננס• ילנל כן נמקום שנפוג ויהי נאמדס אליו יום ויום ויגידו להמן הקריאה ויהי נאמרם, כי הטעם צטעס ויהי כדנרה אל יוסף יום יום, אחלי שלאו שאמרו אליו יום יוס ולא שמע אליהם, אז הגידו להמן* ^טות ש<ש במשמעם שם דבר ושם התאר כאחת דבר משמיטין אופה פעמים רנות נל״הק ואז אם אמריה r ז־ שם הפאר ינא בלשון נקנה כגון לעשות קטנה או גדולה פירושו לנר קטון או לנר גדול, וכן אין גאיהו נכונה, לנר נכון; וכן זילנד אפס קשות, דנריס קשים; וכן ומאכלו נריאה, לנר נריא ושמןך יינן