Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 93]

( 91 ) «s כללים חדשים בחכמת הדקדוק כבר מלתי אמורה אליך פעס אמר פעם ני סכמת הדקדוק עס כל היגיעות שיגעו כה המדקדקים למן זה שמונה מאות שנס ועל היום, דסוקה היא מאד מן השלמות) למיעוט הסכמים העוסקים כה, להיותה לנאולה לא אוסרת ולא מתירה, אשר על כן לא נעשה יקד וגדולה לנעליה, וסנמתס לא תעמוד להם להמציאם לסם לאכול ־ הלא תראה ידק נסתימת השרשיס מתנצל אם לא תמצא נספרו השלמות הממקשית, נאמרו שדוכ עתותיו היה טרוד כלמוד הנערים כתלמוד .ככלי:׳הגן■ דואה איך היה המדקדק הגדול הזה מוכרת לעשות עקר סנמתו טפלה לסכמה אסרת, להיות סכמתו שהיא סכמת הלשון, נמנזה ונמאס נעיני אנשי דורו ונהיות שהימים האסדוניסלא היו עדיין טונים מן הראשונים, מזה כמשך שהסכמים אשל לא נת? ה׳ להס עושר ונכסים ררמיקים עצמם מהעמיק העיון נמנמה שאין לה תונעין, ויטו אמדי הנצע לשנת על נסא ההודאה, להסיות נפשם ונפש ניתס• מלב♦ צרפת מכלכלים אדנעים ארשים שאין עסקם אלא 3מנמת לשונם; ובכי ישראל נאין מלך ואין סד מכלכלים מאות ואלפים מנמים נאק רסוקה ההוגים נתלמוד לתועלת נשמתם, לא לעזר ולא להועיל לאתיהס הדסוקיס מהם; ולא ימזיקו ניד המשתדלים להוציא לאור תעלומות דברי סלהיסמייסעל נודייס, על פשוטם, עליאמתתס, ואשל ננועס דנריהם ובשכל מליהס מקרנים את הנריות לתורה ולמוסד אבל ידידי! הלצדקה תמשנ לנו יגיעתנו נמנמה, אס היה שנרנו אתנו עושר וכנוד? הלא בזאת יתהלל המתהלל, ני יעמוד נצב נגד המון דנה ויקרינ את נפשו קרנן נדנה על מזנס המורה והאמת לרצון לפני ה', עס התוחלת שדבריו יעשו שורש נלנות אמד מעיד, ונאמדת הימים יהפך לג כל העם אליו ויאותו לאורו וינרנו את שמו, ולו תהיה צדקה ־ הנה ני כן אף אני הנני לפניך נקצת כללים חדשים אשד נגלו לפני נחכמת לשון הקדש, ואס מעט הס הלא הדנה הס נערך מיעוע הפנאי הנשאר לפני שמושהשם הכולל, פעמים בלשון יחיד ופעמים בלשון רבים השמות הכוללים המורים על קנון יחידים דנים, כעס, צאןוזולתם, פעמים מצאנום קשורים עם פעל ננוי נלשון יחיד ופעמים עם פעל נלשון רניס: הלא תראה: ונקשתס משם את ה׳אלהיךומצאת 5י תדרשנו נכל לבבך 1גנל נפשך, פתח בלשון דנים וסיים בלשון ימיד, יהדנוי מוסג אל העם והנני אומד ביישוב המנונה הזאת, כי המדגר "י הדנים או על הדנים יוכל לדבר נהם נאמת משתי נמיגות: אם שידנר