Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1828 - תקפ״ט
- Date
- 1828-01-01
- Page
- [Seite 89] (sequence 89)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 60% known words query
- IRI
…/4782723-4784825--2191-4784915- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
es* ( 87 ) «<g2 ^שי קטנס ענה ממתני, זכדון כלס לנדנה, הנני אומד כי המלה הזאת נפגשו נשלשת המקומות אשד נאה נהס אין ענינה התקרבות, אלא התנגדות: עשיר מתנגד לעני, דש מתנגד לאיש תנכיס, ומסד מתנגד נאמת; ומפני שהפוגש את מנדו הוא נא מן הצד שכנגדו, קראו להתנגדות פגישה, וגס מלת התנגדות מליצה קרונה למליצת פגישה, וגם נכתב♦ הקדש מצאנו לך מנגד לאיש כסיל, שענינו לך נדרך מתנגד לדרכו ייהנה שני המקראות שנמשלי מוגנים מאליהם: אף על פי שעשיר ועני שתי תכונות הפניות, הנה עושה כלס ה', 5ה ישפיל וזה יריס, יח עוד מלנדו; וכן אע״פי שדש ואיש תככים קני אנשים מתנגדים, הנה שניהם קבלו כח הדאות מהאל, והיוצר עין הלא יניט, וגאות עדיציס ישפיל, וצעקת עניים ישמע ואתה אל תשינני כי לא כל איש לש הולך מנגד לאיש תכניס, ני הנה נהווה דנר הכתונ, כענין ני לא לזה ולא שקן ענות עני, .וכן עני ויש הצדיקו, אע״פי שכנר ימצא רק עושה כף דמיה ׳ יחנה נשאר לי לפרש לפניך הכתונ השלישי מהשלשה שזכרתי, הלא הוא יוסד ואמת נפגשו, וגם לא הייתי צריך להדמינ פה נפירושו, כיגלוי וידוע הדנד שהחסד שהוא מדת רחמים הוא הפך האמת שהוא מדת הדין; אנל ראיתי לנדר וללבן לפניך המשך ע?ין המזמור קהוא לאי היטג ^חר שהתחיל המשורר לנקש מהאל סליחה לעוונות עמו, כאמרו רצית ה' ארצך וגו', נשאת עון עמך וגו', אספת כל ענדתך וגו', שיננו אלהי ישענו וגו׳,- הלעולס תאנף בנו וגו', עד הראנו ה׳ חסדך יכו', פיו פתח נחכמה להוכיח את החוטאים , ולגלות אזנס כי תפלת אוא תהיה תפלתם אס לא ישונו מדרכם הרעה, וזהו עקר המזמור׳ יהנדן אמר: אשמעה מה ידבר האל ה', כלומד, אחדי ששפכתי שיחי לפניו, אצפה לדאות מה ידנד ני ומה ישיג על תוכחתי; והנה יאמת ראיתי כי ידנד שלום אל עמו — אנל אל חסידיו, וגס לאשר חינם חסידיו — אנל על תנאי שאל ישונו לנסלה ־ ל— אך קדונ, אנל ’'ד״יו, ישעו, לשכון כבול בארצנו ־ ניהנה אמנם אנחנו מנקשים מאפו ־ילאנו ה׳' חסדך, אבל הוא אלהי אמת ושופט צדק, וידוע ני חסד יחמת נפגשו, ונמקום שיש מסד אין אמת, ואין רחמים גדין• ונהפך אזה צדק ושלום נשקו, המעשים הטונים והשלוה הולכים צמדים, אם ״גיירו נתהלך נצדק, גם הוא יפרוס עלינו סכת שלומו, ואס האמת <“P תצמח, אס אנחנו נאים ליטהר, הנה צדק משמים נשקף,* מדת ׳"]ו נשקפת ומנטת מעשינו, להשיב לאיש כפעלו, ואז גם ה' יתן הטונ ״ ׳ כי אמנם צדק לפניו יהלך, כניכול הצדק מהלך לפני הקנ״ה , •יי" הולך אחריו, כלומר נצדק הוא מתנהג, וישם לדרך פעמיו, כל ,־:"יי וכל הליכותיו של הקנ״ה נדרך הצדק הם, ואיך יאסוף ענרתו, גס אנחנו לא נשים פנינו אל,הטונ והישר? ואחר הדנריס והאמת "ןנה, הנני נא אליך נניאורשדש קרר, בשני נניניו קל ונפעל, נקרה L״\׳ ואומד, כי כשאדם מתאוה למצוא דבר מה, ופתע פתאום יזדמן *”י לפניו, יאמר על סדנר ההוא שנקרא לפניו, כלומר שנזדמן שם כאלו