Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 87]

( 8p ) *3 נזעתה לפי דעת כל שאל המפרשים, וגינו שהוא גס כן פשוטו של , מקרא, שהכתוב מלכד כישראל הזובחים ז3ס, ענין הכתוב אלא כתרגום יונתן: נכס תורא כקטל גבר, דברו אימר ננקיףכלב ״י * והפס רש״י ז״ל נתרחק נזה מעט מדרכו של יונתן, ופירש שוחט השוד הכה את בעליו וגזלו «מנו, לפיכך זונח השה לומה לפפי כעורף 5ית הכלב, וגס זה איננו מתישב על פשוטו של מקרא משנייטעמיס', האחד שלא פירש כל הפסוק בסגנון אתל, והנה הוא רבד הלמד מענינו ימאופו שאס עורף כלב ענינו כעודף כלב, גס מכה איש יהיה ענינו?מכה איק, ואם לא כן, היה הכתוב משנה לשונו ואומד שוחט השוד ז הנה איש; והשני שאין זה משפט אמת כלל שמפני ששוחט השור. היה מכה איש, לפיכך יהיה זונח השה תשוב כעורף כלב ־ והנה ראה רל״ק ly דרך הפשע אלא כדרך התרלו©, אבל המאמן למתיק מרירותו .גחמדו: מי שישחט השור להקריבו לפני והוא בלשעו הדי אני קושב?!ומי נשמטו השוד כאלו מכה איש ומת 5 והנה לפי זה העקר חסד, ני עלייז לא שמענו ממלך לשון הנבואה שהנביא מדבר ברשעים־ ואפילו נאמד שברשעים הכתוב מלבר, ושהנתוב סומך על סופו גס המה בחרו בדרכיהם ובשקוציהס נפשם חפצה, מכל מקום קשה הדבדלהאמך, ועל « פנים אין הדעת סובלת שיהיה המקריב קרבן לה׳ משוב נמנה איש ל ״צא תראה ישעיה בעצמו, אף על פי שהקדים בנבואתו הראשונה י״שב דבריו לפושעי ישראל נאמרו שמעו דבר ה׳ קציני סדום, ואף על "י שגזס אמר כך ואמר מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי לא תוסיפו 3*•'א מנחת שוא קטדת תועבה היא לי, מכל מקום לא הפריז כל גך על המלה עד שיאמר ששוחט השור כמכה איש, ואס אמר שמנחת רשעים היא לפניו כמטרת תועבה, הטעם מובן שאיננה רצויה לפניו, ושהיא ייאיסה לו, לא שיהיה בהבאתה חטא גדול כחטא הרציחה ־ ולא זו 3לבד, אלא שנאמרו שוחט הקור לא התפרש שהכוונה על המניא המרנן, גי כבד אפשר שלא יהיה הוא השוחטו ׳ ולמה יהיה השוחט כמכה איש? ^יז׳ דבר, כל זה בעיני תמיהה גדולה, איך יאמר ס^ליתברך ששוחט השיל להקריבו קרבן יהיה כמנה איש י ייייספק השני בפסוק שמעו דבר ה׳ החרדים אל לבדו אמדו אחיכם י 1 שונאיכם מנדיכס למען שמי יכבד ה׳ ונראה בשמחתכם והם "שי, שלןשה להולמו כקריעת ים סוף, ובכל מה שדברו בו המפרשים י■ איננו' מתפרס כלל בדיוק ובצמצום, ובהמשך למה שלפניו ולמה ׳שחתדיו, כאשד בעיניך תביט בדבריהם ז״ל, כי יראתי מן האריכות י דאה ידידי! איך הדברים מתחווריס מאליהם לפי שטתי ־ אומד; אני שישעיה מתנבא במקום הזה על הכותים שהיו משתדלים נ^?וע עילי הגולה מלבנות בית המקדש, והנה מן כה אמד ה' השמים על אמרו אחיכם שונאיכם אינם באמת דברי ה', אבל היא נבואה 1י,עת שהיו הכותים בודים מלבם למען הניא את לב בני ישראל .בודת הקדש, והס שהיו אומרים שוחט השור לזבוח חשוב כמכה איש, 5״״י אין מפן לה' בעולות וזבחים: וזה טעם אמדו: אמרו ו)מיכס ^5יזינס מנדיכס, כלומד עד כאן לשון אחיכם שקוראים עצמם אחיכם, ״ם באמת שונאיכם מנדיכס, והס הם הכותים־ ורוח הקדש מה משיבה? ׳ למען