Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 86]

( 84 ) *e ואחל הצה עבדי יאכלו וגו' על דציאל חמיה רישאל ועזריה, שאף על צי שלח היה הלול דאוי להעשות להם נסיה, הנה עשה יעשה נסים ןנפלאןת להציל חסידיו ולבסוף מסיים בנחמת הגאולה: כי הצצי גי7" סמים חלשים ואלן חלשה) אשל ה1א אמנס משל ואלילה להצלחת האי™ מימות שמעון הצדיק על ימי החשמוצאיס * הנך, הבאתי לפצין ילידי! מה שצלאה לי מסכים לעומק פשטי הצתו3'0 האלה, ועם זה צדאה לי שהתבאל פסוק פגעת את שש כדיוק מספיק •ג כי מלת פגעת ענינה נאלז תאמר הנה לפניך, והפעול למלויי פגעת הוא את יזכרוך, ודוגמתו ואשמע את מלבד אלי; שענינו שמעמי מי שהיה מלבר אלי, יכן כאן פגעת מי שיזנלוך (שאתם) שש ועושה צלק בדרכיך, ומלת שאתה האסלה בכתוב הצה?יא צלמזת כנף הכצוי של יזכלוך לאולם תשאלני איך אצי(צפלש לוא קלעת שחים יללת, כאלו לא קרעת שמים וילדת; והלא לוא נקוד שולק אמנס אמת אגיל לך כי סמכתי בזה על רני שמעון הגדול מבלו של דבי אלעזד הקליל׳ אשד מצאתי לו סליחה ליום לכיעי בין דה ליום הכפודיס, שמחלתה מקוה ישראל ה', וכתוב כה נלגדיס האלה: היינו כמעולס לא ר.שלמ ברחומיס, ולא נקרא שמך על מתומי דמים, ולא קרעת שמיס וילדיי ממרומים: הדי שהיה קודא לוא בחולם, ונבל מצאנו פעמים הלנא מלת לא בתוספתוי״ו, והקרוב אלינו נדרשתי ללואשאלו, .וגס יונתן עוזיאל אף על פי שלא תרגם הפסוק על פי לרכצו, מכל מקוס ילאא מתרגומו שהיה קולא לוא בחולם, שתרגס: לא אתקדי שמך עליהון׳ לא ארכיצתא שמיא אתגליתא ואס בצביציך יפלא מה שאצי מפלש הפלשה הזאת על גלות נבל ילא לעתיד לבא׳ לך צא ראה בספל העקדיס מאמר רביעי פדק שני0 וארבעים, ותראה א& יש בזה עון אשל חטא, וגדולה מזאת אומר לו׳ גי גס הפלשה הסמוצה, הלא היא כה אמר ה' השמים כסאי עד םוי* הנביא, כלה ע3 עולי בבל נאמדה, וגם לא אחשוב שתתפלש מעולם פרוש מדוייק, אס לא נניח שנאמרה על עולי בבל, ונגד הכותים שהי( עומדים על ימינם לשטצס, והצצי מוכרח להעיר בזה קצת ספקות עג פרושי שאד המפלשיס הספק הראשון הוא באסוק שומט השוד מנה איש, ואגיד לך ראשוני כי מה שפירש 3ו דון יצחק אנדבנאל אומו מתישב כלל על פשו™ סל מקלא, שפירש הנת31 על קצת האומות ולא על ישראל, והולי" הכתוב בכללו מענינו הפשוט שהוא נאמד על הזובחים.זבח, והי" מפרש שוחט השוד על הגונבו ומנה את בעליו כדי לגזלו, וזובח ה"" הוא השוחטו לאכלו, ועולף כל3 הוא הממית הנלב השומר העדי׳ ופירש מעלה מצחה לס מזיל ששולחים דולון >ה לזה מדם החזיר נא" הוא מתצה לאויה להתכבד •, ואלה דבלים דחוקים מן הלעמ׳ ני אמנה אס היה הנניא לוצה להוכיח אחת מן האומות, לח היה לן ליהזריי חטאים אחדים גדולים וקשיס ממנת השיל? ואיך יזכיר בכלל הפשיגי6 שליחת דוחן מלם החזיר, אשל לא נאסללאומות העולם? סעחח