Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 83]

' £»» ( 81 ) «s וכל כן־ הייתי מתחסד עם הזרים, עד שנני נימי סיז נמלים ני, לדוג מה שהייתי מטריחם להכין מזון לכל עונר אורח, וכך היו ״יהייס: מי יתנהו נידנו ואכלצוהו (דרך משל כמו כי לחמנו הם.), 5 כל כך אנו רעניס לאכלו, שאס נאכל כל נשרו עדיין לא נש3עץ: "ש לא , אמדו מתי אהלי מי יתן מנשרו לא נשנע (דוגמת למה תרדפוני נמי אל ומנשדי לא תש נעו), נחון לא ילין גר דלתי לארח אפתח ^ימא תאמרו: מאחד שהיית עושה צדקותיו נפומני, אולי מן הצגועים היית הקוראים חסדם נקהל רב , ומכסים פשעיהם 5מסתרים : הנה הוא אומד: אם נסיתי כאדם פשעי לטמון נחני עוני 1 ילאה לי לכסות פשעי? האס מפחד ההמון? והלא היתה אימתי מוטלת על הנדיות, ואס הייתי עושה מעשים אשר לח יעשו, לא הייתי צריך להעלימם: ני אערון המון רנה ■ על פי שעם בל זה ונוז משפחות יחתני ואדום לא אצא פתח: אם היה איש ננזה וחדל אישים דג אתי, הייתי ירא מפניו, והייתי "5יי0ו ננל מה שירצה, ואדום, ולא אצא פתח להשערה אל השופטים, ״'דאי היו מזנים אותי, אנל הייתי בוחל להפסיד משלי ולשבת בשלום כל אדס• ^כל עתה שנהפך עלי הגלגל לא אוכל להתאפק, ועל כרמי אני קובל ומתרעם על העול הנעשה לי, ומי יתן לי שומע ני! ומי יתן ייעגני שדי: הן תוי, ועם זה יתן לי ספר אשד נתב איש ריבי• הכוונה: ו'וי<ל אלוה ויתן לי ספר רשימת עוונותי אשר חטאתי במשך ימי חיי, ןהיא יספר אשר נתב איש ריבי, הוא המלאך הכותב כל חטאת האדם, ’#א חתום בחותמו של הקב״ה המעיד על אמתת.נל הכתוב בו, ומי ימן ויתנהו האל לי, ויענני: הן תוי, ראה חתימתי, דאה מנואתיך, יסנלס — אס לא על שכמי אשאצו אענדנו עטרות לי: כל כך בדור לי שלא חטאתי לפניו, שאס היה הספד' הזה במציאות, לא זזתי מחבבו 3לנד ייקר נחמד ונעים ־ ולא זו נלנד, אבל אקרא נו ננל שעה: מספד 5עלי אגידנו, ואגידג־ו במקום הזה יוצא לשלישי, אעשה שיגיד לי כל לסיעות שןןסעתי מימי, כלומר אקרא נו ספור כל מעשים שעשיתי, וגס ני יזכידני עוונותי, כמו נגיד אקדננו: וכל זה מפני שנקיון נפי 5ליללי, וידעתי שאי אפשר לספר נזה שתהיה לו מציאות ויזתס דבריו ואמר: אס עלי אדמתי תזעק ויחד חלמיה יבכיון, אם י כמה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי, תחת חטה יצא ח 1תחת שעורה באשה; וכל זה נדוד, אך מלת בעליה לדעתי חוזרת רר3לי האדמה, שעליהם אמר אם כחה אכלתי בלי כסף, וקרא עובדי ""דמה נעליה, כי כן שורת הדין נותנת שעונד האדמה ישבע לחמה, עוד שלא קבל שכד עבודתו הוא הוא בעל תבואתה בשנה ההיא* עס זה תמו דברי איוב ־ '־'53י ידידי, ואתה שלום■;זל’<*סעי, התק״פז, באחד לחדשהששי, יום מלאת לי שבע ועשרים שנה, פגש ו f