Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 81]

3* { :9) *e מורת סטנע היא וכך היא חובתנו וכך יפה לנו לעשות, ולסגעון יושי• לכו אס נתחזק נגד התשוקה אשל נתן 3נו אלהיס; ואין יהיה נזה עו? אשר חטא? אל יפתוך נכי, ודע כי אין פיהס ולנס שוים, וגס הס מאמינים ויודעים קלקול רעשה תוענותס, ורי^להנאפס ינחרו ישקוניסס, לא שהם נכוחים וישרים נעיניהם; ואס תמפון לנסותם זאת עשה, אמוד לאיש מהס'. אחותך קדשה, אשתך מנאפת, אז תראה ״T תעלה חמתו נאפו: ולמה זה, אס אין בכל זה רע כלל?—ועתה יאס לברי איוב, אמר: אס נפתה לני על אשה וגו' אז יקרה לי מדה מגד מלה שתטחן לאחר אשתי וגו'; והוסיף ואמר: ני הוא זמה, אס לבי נפתה על אשה בעולת נעל ועל פתח רעי ארבתי, זה זמה ימיעבה גדולה, ואל תשיבני אין נזה עון אשר חטא, כי הנה והיאעון "לילים, אס תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין, הכל יודעיס שזה עי1 מצדה, וגס הפלילים והשופטים יעשו בה משפטים; אס כן אם היא עון מצד האשה, איך לא יהיה עון גם מצד האיש? אנל הוא באמת עין ותועבה גדולה, עד שראוי לדמותו לאש אוכלה, ואס לא היה בי אלא עיל זה, היה מספיק הוא לבדו לשרש נל תבואתי, כלומר שבגלל הדבר הזה לנדו הייתי ראוי לעונש שלא אראה ברנה באחד ממעשי ידי לעולס, ^מא תאמרו: אס אמת היה הדבר הזה שמימיך לא נפתה לבך על אש« זולתך, אסכן זה מופת ברור שאתה בטנעך מכלל האנשים האכזרים אבירי לב הרחוקים מצדקה ־ כי אמנם זה עקד גדולי אצל השטופים גזמה, שאי אפשר שיהיה אדם מתגבר על יצרו, אס לא שיהיה איש קשה ואכזר, שאינו אוהב רק את עצמו, ולא ירגיש כלל הדגשות הסכינה החסד והרחמים על זולתו; כאלו לא ידענו שהחסד והצדקה שהס עושים לפעמים אינו אלא לאהבתם את עצמם, ולבקשת הנאתם יתענוגס בלבד* בינו נא זאת שוכחי אלוה; שמעו והאזינו דברי איוב, האיש אשר כלת ברית לעיניו לבלתי התגונן על בתולה, שמעו והאזינו 51ייו: אם אמאס משפט ענדי ואמתי נרינס עמדי, ומה אעשה כי יקים אל וכי יפקוד מה אשיבנו? הלא בבטן עושני עשהו_ ויכוננו ברחם "ייד C : אם אמנע מחפן דלים ועיני אלמנה אכלה, ואוכל פתי לגדי ילא אכל יתום ממנה, כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה: אס "יאה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון, אם לא ברכוני חלציו ומגז?ישי יתחמם — הביטו נא מה ביניכם וניניו! מה בין עונד אלהיס *"של לא ענדו ־ הביטו נא בלב מי תשכון האהבה הכללית לכל המין ־1אנושי, הנלג הפריז,ךודף תענוגים, המכלכל איש וביתו, לחרוש *עגלתו, או בהפך בלב הצדיק העוצם עיניו מראות בתולה, ועס זה עישה משפט ענדו מקנת כספו המריב עמו, והוא אומר עליו הלא אב ^_ אחד t ויכוננו ענינו ויכונן אותנו והכנוי למדברים בעדם והדגש להורות על אות הנטל, כן אמרו המדקדקים וכן פירשו המפורשים ותרגם המתרגם, ונלם פירשו יילת איחד חוזרת נלפי האל, אל אחד הנין אומנו ברחם, איש איש 3ןחם אץ, חה נראה פשונוו של מקרא , וגס קמצוה בית ברחם מוכיחה נן: אבל יעל הטעמים לא ידענו תה היה לו שהעתיד מלת ויכוננו בעעס תפסיק, יסמן בדחס לאחד, והראוי היה להטעים «ן ויכוננו ברחם אחד, ותהיה בית ירחם רפה ז j י