Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 80]

✓ »י (78) 1& לנרות בדית עם עיניו, ולשמרם מכל משמר, ני מהם תוצאות מות: ברית נרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה * ואולם איך יעצור 3ן אלם כיי למשול בעיניו? ורה התחבולה אשי היתה לאיוב למען התגבר על יוכל להיות נאק 33ריתו אשר כרת? — ומה חלק אלוה ממפל ונחלת שלי ממרומים הלא איל לעול ונכר לפועלי און הלא הוא יראה לרכי וכל צעלי יספור _ הלא זאת התתנולה השניה, זכירת השגחת האל, והעונש המעותל לעושיהלעות הנמשכות על הרוב מן ההבטה * וכבר ראית ידידי כי המתחילים לתור אחרי עיניהם מכחישים מעט מעט במציאות השכר והעונש, ואומרים לא ייטיב ה׳ ולא ירע, ומעט מעט עושים לעצמם עולם של הפקר, וישכחו את ה׳ אלהיהס• תחלה אומרים בהבטה אין רע. ולא יתכן ליוצר הכל שיקצוף על יצוריו בהסתכלם ביקרת מעשי ידיו הנפלאים, וזה אמת; אחר ק יאמרו לא יתכן ליוצר הכל שיקצוף על בן אדם אם ימלא תשוקה הנטועה בטבעו׳ ואשל אין נכחו להתגבר עליה, וזה שקד; אחד כן ילכו מדחי אל דחי, ויעשו תועבות גדולות, אשד כל אחת מהן נמשכת מאחרת הקודמת אליה וקלה ממנה', וימשך להם שכמו שלא יתכןשיענוש האל על ההבטה, כן לא יתכן לו לענוש על שאר המעשים הבאים לרגליה: אז יכסושו השכר והעונש, ואמר כן ההשגחה כלה, .ולפעמים גס כן מציאות האל ־ והנך רואה חכמת איוב, שהתחכם למנראשונה לתת ההשגחה והשכר והעונש לנגד עיניו תמיד, והיא שעמדה לו להוסיף אומן להיות נאמן בבריתו אשד כרת־ ועתה אמדי אשד הקדים חיוב ההקדמה הקצרה הזאת, לבאר מאין לו הנח והממשלה על יצרו ותאוותיו, התחיל בספור דרכיו ומלותיו, ואמר: אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה דגלי ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי — כלומל הנה אתם דעי חושדים אותי לאיש צנוע המתחסד בעיני בני אדם ובקרנו ישים אדנו ♦ עתה אם כדבדיכם כן הוא הנה אחת היא שאלתי ונקשתי שהאל הבוחן לבות ישקלני במאזני צדקו וישפוט דין אמת לאמתו, ני אז אין ספק אצלי שידע אלוה תמתי, שעד עתה הוא עושה עצמו כאלו לא ידעה, ומי יתן ויפנה אלי וישקלני ויניד תס דרכי׳ כ♦ אמנם אינני שואל שיסיד מעלי שבטו אס עונותי הטו אלה: אם תטה אשורי מני הדרך ואחר עיני הלך לני ובכפי דבק מאום אזרעה ואמר יאכל וצאצאי ישורשו — אם היה מנהגי לנטות מן הדרן שהייתי צריך ללכת בה כדי להסתכל בממון אחרים, בבית רעי, שדהו ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעי; ואס היה שאחר מה שראו ושאלו עיני הלך לבי להתאוות תאום, עד שלגסוף דבק בכפי מאומה משל אחרים: הנה אז מלה כנגד מדה רוצה אני שיענישני, וכמו שאני הייתי לוקח ממון אמרים לעצמי, כן אזרעה ואחר יאכל, או גס ישורשו נעיעותי קודם שיתבשלו פירותיהן, וגס לי גס לאחרים לא יהיו־ אס נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי, תטחן לאחד אשתי ועלייה יכרעון אחדין, כי הוא זמה והיא עון פלילים, ני אש היא עי אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש — ולביאור המקראות הללו אקוי? תחלה דבר הגון שנתב אחד מפילוסופי הדור האחרון אמר: בני! יפתוך חטאים המסיתים אותך להדיחך אחר הזמה באמרס אין ריו׳ תיוץ!