Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1828 - תקפ״ט
- Date
- 1828-01-01
- Page
- [Seite 75] (sequence 75)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 52% known words query
- IRI
…/4782723-4784825--2177-4784901- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
( 3? ) 5יידלו, אשה טונת חן ונעלת שכל, כמוך, תמר אהונתי! מעת בענותות אהנה ימר נקשרנו, מעת נש נעת לי בדית ״הכה — 3ל יפר נצח — נתחדש כנשר נעורי, וניתר עוז, נל אושר והצלחה אלי נחמדונעים־ — סן, תמר! מעת נפשותנו משולנות נשדשדי אומן אשה אל אחותה. נדמו פנס כשני סלולים הנאמדים לזמר אחד, אין קול רע יש3יפ הנגון, וכל השומע תגיל נפשו, ותעלוזנה כליותיו, סלה־ — מס היא התשוקה העולה נקדני, כי את לא מלאתיה? — איפס היא השמחה לנל הנעימה לי נעדן סנדתך? או, אכה נשאר היגון, כאשר השכנתני נזדועיך, לנל חלף וענד, כענן נקר לפנ'י שמש? -— כאשי נהלתין נדאשונה לאהל ביתי, להיות חברתי ואשתנדיתי, אז! מה מאוד רשפי חן וטוב מעיניך הנריקו! דנרת נית, סדר וכקיון, "ומז וחדוה, נכל מעשיך נכר ונודע , וננועם ה' כל מעשי ידיך כוננו עליך — ®?{ר! את נאת בנית, נתרנה ההצלחה ננית, אהלי מ3רך, עדרי, - ג : t נטיעי, אסמי, מנורכיסהנמו, ענודתהיום יעשה נשמחה,ואס ויגע תחת משכני השאנן, אלכה אשובה, מה מאוד ישמחוני מעשיך, אשד חנחרי להשיב נפשי נהם! — נעים לי האביב נחברתך! ואם החורף משליך קדחו כפתיס, לפני אהלינו, אז, אצל הכיור אשב בצדך, ואמרי פיך העסולאיס, אז — מנוחה ושלום ,בית עד בלי די אדגישה־ — ואס איפס ושערה סביבי ירעימו, ואת עין האדן אנקי שלג וכפור ׳נסי׳ אז—ירחש לבני אהבתך, אך אז—חברתך בעדן ארגישה«- 0,1f ילדים, המפיקים חן לכל דואיכס, אתם מוסיפים רגשי הצלחתי! כי האהבה וחן אמנם, מעל פניכם יציצו־ מה גודל ׳יכה, מה רב טוב, צפון בנסעלינו! — הדברים ׳הראשונים, ״״כס אתכם הלמידה, היו, לגלות דעיונכס באמרי שפד ניאהגתוני־— ׳7יחריב ואומן בקרבכם יתגברו, ובמעלליכם זך פעליכם יתנכרו־ 03h שמחות נעורינו,וגס לעת זקנה ושיבה ישעכסתשגבני־ אס אנכי שו3 מעבודת הבית, או השדה, ביתה, ואתם לקראתי על מפתן L‘׳’,3 תדלגו ותקפצו, ובקול חדוה תקדאוני, על בדני תפזלו, ואת ,.י"’אשד אחלק לכס, פידות מתוקות, או, איזה כלי בית, או שלה, אשד עשיתי לכם אצל העדר, להרגיל ידיכם בעבודה ""יכה, תקחו, אז, האח! אז נשמחה וגיל, יקרתי! לביןזדועיך "־יי, אחושה, ואת נחן ויקר, את דמעי השמחה תנשקי ותמחי ליייי ־ — עתה הנה באה! ועל כל זרועה ילד יפה תאר 51מראה ׳ ודמעי גיל על לחייה שוטפות ־ —׳ ״הה, יקירי! לעו שפתיה י51נוכאיס להשיב לך תודות, כי אהבתנו; בקבק לקח אותס נין ׳ זלועותיו