Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 74]

( Z* ) מסב דברו אל ה׳ לאמור: לכן תקרא את העם לעורה לתשובה׳ לפי שאתה בוחר רק בשלמות׳ ותעורר ותיסר לטובת הנענש* ויתורגם: גתסטעס 0עי««ע רוענו(ו«יןי לול בעש« סערו»: ( ייי יויקיע^קייט י*ימ דייו ״ע!עו) ♦ או שיהיה תשירי יראת מאמר הנעשה לשם תואר׳ והענין: לכן תעורר לתשובה לפי ששמך הוא: תשיח-יראה• והענין אחד• י בחך שענפעלר* הבציר 4 דזשמש נשקף מירכתי סהר, לבשר יום בהיר ויפה. כאשר בקבק הלך וקרנ להניע מחלון חדרו המוצה * קויו ירה מנין עפאי הען. המתנועעים לא ע לרוח היום ־ עצם השמים היה כספיר לטוהר, ובאיי הים, נשאו סנונעות ראשם מהעמק הענוד, ונערנוב נעים ממראות שונות, נשאו עצי היער, מאור השמש' כי יהל — נשמחת לב הביט ננחת על פני אודך הנכד, שמע שריקות העדרים מסביב, תקיעות חלולי הרועים הקשיב מרחוק ומקדונ. וקול בדמה נשמע, מזמדתצפרי שמים, ומנין נאות דשא. ואחו, והמית מים כבירים שוטפים האזין והקשיב, ולמשמע אוזן שמח לבנו־ — ברוח מלא התעוררות לקח את הכנור מהקיר, ובמקומו עמל נצב בהמון הרגשות נעימות, ואחרי נן נשא קולו, בפיו שר. ובכנודו ענה, ויאמר: " דודן הרהיב בנפשי עת, אלהים! להודות לך עלי הגיון בכנוד, עלי שמחה ורב טוב אשד גמלתני כל דבר ינוצן בגלילת יופי ׳ נל לנד בשפע רב מתברך תשאות חן ותודה ישמע לי מהשרון סביב, קול ישורר בחלון,זמר ביער, ומכל צמח ונטע, יגושד לקראתי ברכת השנה־ יפה, יפה הוא הכרמל, נעים הדר השרון, מעוטף נעלי הבציר תלבושת, בצבע רקמתים— אשרי האיש אשר נפשו לא ידעה עוד רשע, המענה רוחו! — r יי אשרי האיש השמח בחלקו, וישבע בנעימות טובו, בלב שקט ושאנן, ואך טוב ומסד כל ימי חייוירדפוהו; אור הבקר יעוררהולשמחה וגיל, ומתקה לו שנתו בערב, אחרי כלות עבודתו־ שנוי העתים, וחלוףהזמנים, יעליזו נפשו, ורוחו ימינו־ ־־־ אולם, ביתד שאת מאושר הנהו, אס אבל נעים נפל לו