Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 76]

»י ( 74 ) *& זרועותיו, ויח3קס וינשקם ן5רו3 שממה וגיל דבר לא יגלו, ואך עינג ומלוה, לגס הרגישו, וגל הרואה אותם ישכיל וי3ין, אשר מאושרים יקראו אך האנשים הישרים בלבותם, ני נן יבולו נגר ירא ה׳ •-.ין משה מרדכי יאווף איש בראלי. ווירצבורג גחדש העשירי געשירי תקפ״מ לפק אלדן דגרי מרדני הראשונים, לאדירי התורה עדת נבונים, להם עשו ידות, נד3רי ממדות• אלהיס יענה את שלומם, ויגן עליה° לעולמים! — החרד אשל מכמ יסיג אמוד, הלוא פניו פארוד יקגן אס 3ן שיח 'י ז" לקראתו! ולכן גס אנכי אעתד לפניכם ערס אתאשנלי אקדיגיש‘• אל תגוזו את ע3דכס ואל תשימו עלוה עלי, עלי שצף דגרתי ■ ידעתי אי* גדלתכס ואף קנו עדני לא נעלם מני, הלוא אתס הציתס את אור תודי* לשונינו טרם ידעך וינ3ה• ראיתם ני שתות הלשון יהרשון שומרי הנן״והי* נאספו, ני עלו על למדום אל, קמתם ו3מיל אזדתס להדים תפאית " T קדשינו 33מרי פרי עשתנותיכס, גס שמתם גענאנס מגמד המאסף הם תפומי זהב נסכו ואתם במשניות פז תכתידוס, הס מזרע קצרו ואתם אלמות קצידיהם תניאו גלנה — ומפלי עתיכס, אשל הקדשתם לה' בכורים תערכו לנו, ומנלס ראינו את זך רעיוננם ויקל ממכם י אן מה כחי ני איחל לספל את עזכם, הן ננצל אני עלי צחיחה, ואיל שפתי תהלתכס תבענה? לולי כי לגי השיאני ואפת, רוסי עוררני להתאושש׳ ולא יכולתי להתאפק, ואמרתי אנוסה אן הפעם להסיר את משוה הנשי1 מעל ע3ד פני, ולתמוך יתודותי עלי ענות נפשכם, ני תחננו לתשולי, דש ואתו פה את דגרתי ואתה קורא הנעים, אשר מזרע קדש מצ3תך! כי יקרא ק״ן צברי י י T אשד אנכי צגדתי לפדן, שלח תשלח את הסגיס ואת הכסף תקח P וצרת בידיך• ועתה פה עמד עמדי, ואציע לפניך חידה ישעה וטמונים אשד פתדונה נמעט נעלמה מעין כל; ונלקודא אותה יניד יקד ערכם וגדל פארה, אך לא יוכל לעמך בה דעה, איה אפוא המסלה לבוא אל פתרונה, והנה אנכי הצעיר שאל שאלתי את פיאמ״והמא״הג ב״י מהו׳יי אברהם בינג סג״ל חב״ד ור״מ פה ווירצבודג יע״א — הוא האיש אשי כל דבר ■ממעיד החכמה וכל לז ממקודי הבינה לא נעלם מנו — ואחר שקידה רנה רצחה הרג נכח שכלו הנהיר, והגיד לי את פתרונה 3טיב טעם ודנרי מן וימלך לגי עלי לחלק גס לאחרים את מנתי, ולשחר מאת 3עלי אסופות להדפיסה גנכודי העתים, כי המה כוללים לגדי חכמים וחדותם, וייטב הדגר בעיני אמ״ו סגאג״ד נ״י; אך.מה אומר אפוי,; ני לא ידעת דבר ולהגיד לך גאמדי שפר, על ׳ זאת אשים אליך קרי" הנעים את מענתי: אל תגדיל עלי עקב, אס זמורות דברי עוד ל" תארננה פארותן, ני אני בעניי הכינותי אלה הדברים־ — ההדו? י